איך קובעים את הגבול בין תכנון מס לגיטימי להתחמקות ממס לא חוקית?

אין נוסחה מתמטית לקביעה זו. לכאורה, הפיתרון נעוץ ביסוד הנפשי של הנישום, לאמור: מה הייתה כוונתו באותו הרגע. אולם, לכאורה היסוד הנפשי מרוקן מתכונו מסיבה כפולה: האחת - כוונה איננה יסוד הנדרש בכל עבירות המס, והשני - כהיום הזה נעשה שימוש נרחב בעזר בעלי תפקידים (רו"ח ועו"ד) ולפיכך המצב הנפשי איננו ישיר, אלא מועתק.

הבעיה הקשה היא, שבסופו של יום - אך ורק בית המשפט מכריע - בדיעבד - האם היה תכנון מס כשר או שמא השתמטות ממס. הבעיה הזו נפוצה בצורה קשה בישראל, משום היותה מדינה חדשה בלי מסורת מפותחת של דיני המיסים. והן בשל העובדה שרוב פקידי השומה הם חשבונאים ויועצי מס ולא משפטנים. לאמור: אצלם יש שחור ולבן - וע"פ רוב הם טועים. אצל משפטנים הכל אפור (אפילו השחור והלבן). ניתן להרגיש זאת בתכנית הפרה-רולינג.

על כך יש להוסיף את העובדה כי שופט אחד חושב שמעשה זה הוא תכנון מס לגיטימי, בעוד שופט אחר משוכנע כי זהו מעשה פלילי פסול של השתטמות ממס.

פסיקתא: יש לבצע תכנון מס ולקוות שהשופט יחשוב כמוך, או למצער לבצע תוכנית פרה-רולינג.

בהצלחה!!!