שאלה בנוגע לסעיף 10א לפקודת הראיות

איציק יקר, לטובת קהל הגולשים אבהיר, כי  סעיף 10א לפקודת הראיות מאפשר קבלת אמרתו של עד שניתנה מחוץ לבית המשפט ( למשל תלונה שניתנה במשטרה ע"י המתלונן או עדות של עד ראיה במשטרה)  וזאת כראיה לאמיתות תוכנה וזאת אף במקרים בהם העד עצמו כלל לא התייצב בבית המשפט ( בין אם לא ניתן למצאו ובין אם מסרב להגיע וכו' ) וזאת בהתקיים תנאים מסויימים הקבועים בסעיף- למעשה מדובר בחריג לכלל האוסר לקבל עדויות על פי השמועה, שכן במשפט פלילי אחד מהעקרונות הבסיסיים היא לאפשר להגנה לחקור נגדית את העד בכדי לנסות ולפגום במהימנות של העד.במקרה בו העד כלל לא התייצב בבית המשפט, נקבע כי בית משפט יכול לקבל את אמרתו של העד מחוץ לבית המשפט ( בהתקיים כי מתן האמרה עצמה הוכח במשפט למשל ע"י השוטר שגבה התלונה) אך נדרש כי " בית המשפט שוכנע שמנסיבות הענין עולה כי אמצעי פסול שימש להניא או למנוע את נותן האמרה מלתת את העדות" הפסיקה לא דורשת,כי על המדינה להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי אכן אמצעי פסול שימש להניא את העד מלתת עדות ולמעשה בית המשפט יכול "להשתכנע" כי אמצעי פסול שימש להניא את העד מלהתייצב לעדותו ע"י קבלת עדות שמיעה, התרשמות כללית מהנסיבות המוצגות בפני השופט( ראה למשל ע"פ 2251/90 בעניין חאג' יחיא) ועוד.די שבית המשפט יהיה משוכנע כי מהנסיבות עולה, כי מישהו הצליח להשפיע על העד באמצעים פסולים שימנע מלמסור עדותו, כאשר "המישהו" הזה לא חייב להיות הנאשם או מי מטעמו ובאופן תיאורטי יכול ומישהו חיצוני למשפט בשל אינטרסים אישיים שלו ינסה למנוע מהעד להעיד. יחד עם זאת, אמנם המבחנים הם גמישים ומוכתבים ע"י ניסיון החיים והשכל הישר ובית המשפט יכול להתשכנע הן מעדויות ישירות והן מראיות נסיבתיות לרבות מידע מודיעיני שהגיע מהמשטרה, אך מאידך אין להסתפק בהשערות  בלבד ורמת ההוכחה בדבר קיום האמצעי הפסול צריכה להיות מוסקת במידת סבירות גבוהה מכלל הנסיבות
.מקווה שהייתי לך לעזר

בברכה,



אמיר מורשתי, עו"ד

מנהל פורום פלילי



דרך אבא הילל סילבר 12, מגדל ששון חוגי, רמת גן

טל': 03-6126260; מייל: amir@morashti.co.il