ניחוש ...

1. אני מנחש שאת מתכוונת לבית הדין האזורי לעבודה
ושם מונה כונס.
2. אני גם מנחש שהיגשת בקשה לעיכוב ביצוע, ראשונה, בבית הדין האזורי לעבודה שטרם נדונה שם וטרם ניתנה בה החלטה.
3. ושלאחר מכן היגשת בקשה לרשות ערעור בבית הדין הארצי - שאושרה והפכה לערעור.
4. בנוסף, אני מנחש שהיגשת בקשה לסעד זמני בערעור (מה שאת מכנה, בקשה שניה לעיכוב ביצוע) לבית הדין הארצי.
5. אם כל הניחושים שלי עד כאן נכונים, הרי שבית הדין הארצי נתן החלטה לעיכוב ביצוע רק עד למועד קיום הדיון בבקשת העיכוב הראשונה, בבית הדין האזורי.
6. מצב זה הוא מובן, כי את יצרת כאן "תאונה משפטית" - בשל הגשת שתי בקשות זהות לשתי ערכאות שונות לעיכוב ביצוע.
7. לכן בית הדין הארצי חייב היה להמתין להחלטת בית הדין האזורי כי שם היגשת את הבקשה הראשונה.והוא (הארצי) עיכב רק עד לדיון באזורי בבקשת העיכוב הראשונה.
8. לא ברור אם הבקשה הראשונה היתה לעיכוב ביצוע עד להגשת הערעור - או - עד למתן פסק הדין בערעור. אלה שני מצבים שונים מבחינה משפטית
9. אם הבקשה בבית הדין האזורי היתה עד למתן פסק הדין בערעור, ואם הבקשה הזו לא תתקבל - אז את תצטרכי להגיש בקשה לרשות ערעור נוספת בבית הדין הארצי על דחיית בקשת העיכוב באזורי.
לעומת זאת, אם ביקשת בבית הדין האזורי עיכוב ביצוע רק עד למועד הגשת הערעור, תוכלי להגיש בתיק הערעור בארצי בקשה לסעד זמני לשם עיכוב ביצוע עד למתן פסק הדין בערעור.
10. אם כל הניחושים שלי שגויים - תתקני את כל הדרוש תיקון - כדי שעו"ד טליה שנברגר תוכל להשיב לך.