האם קיים בספר החוקים המושג "תקיפה בשוגג" ומה משמעותו?
תקיפה בשוגג
תמיר
13/02/18
האם קיים בספר החוקים המושג " תקיפה בשוגג " ?
לא מצאתי בגוגל שום דבר על הערך הזה !
הותקפתי על כי נחשדתי כמחבל . תקיפה קשה . חבלה של ממש בנסיבות מחמירות . כאשר הייתי עם הגב למזיק .
האם זו תקיפה ללא כוונה או עם כוונה ? ולמה אני זכאי ?
לא מצאתי בגוגל שום דבר על הערך הזה !
הותקפתי על כי נחשדתי כמחבל . תקיפה קשה . חבלה של ממש בנסיבות מחמירות . כאשר הייתי עם הגב למזיק .
האם זו תקיפה ללא כוונה או עם כוונה ? ולמה אני זכאי ?
עילות נזיקיות בגין תקיפה
עו"ד גיל קראוס
מנהל
14/02/18
צהריים טובים,
בעיקרון תקיפה דורש את יסוד הכוונה, אבל יכולות להיות עילות אחרות המתאימות למקרה שלך ובעיקר עוולת הרשלנות.
בכבוד רב,
גיל קראוס, עו"ד
מנהל פורום דיני נזיקין ופורום דיני ביטוח
שדרות שאול המלך 8, בית אמות משפט, תל אביב
טל':03-6766602; מייל: gil@eghert-kraus.co.il
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
תקיפת אדם בטעות מתוך כוונה לתקוף אדם אחר
עופר בן אברהם
15/02/18
עוולת התקיפה, המתוארת
בסעיף 23 לפקודת הנזיקין,
מתגבשת בהפעלת כוח, במתכוון,
נגד גופו של אדם, אך
לא נאמר בסעיף, שהכוונה
צריכה להיות נגד אדם מסוים.
יוצא מכאן, שאם
ראובן התכוון לתקוף שלא כדין את שמעון,
אך טעה ותקף במקומו את לוי,
הטעות, לדעתי,
אינה מעלה ואינה מורידה.
אבל אם התקיפה הייתה מוצדקת
כלפי מי שכּוּוְנָה אליו, למשל,
אם נעשתה בסבירות לשם הגנה
עצמית או הגנה על הזולת או כדי לסלק פולש
ממקרקעין וכדומה (ראה סעיף
24 לפקודה וסעיף 18 לחוק
המקרקעין), יצטרך בית המשפט
לבחון אם הטעות בזיהוי הייתה סבירה או
שנבעה מתוך רשלנות.
ואגב, בחוק
העונשין, לעניין מחשבה
פלילית, קיימת הוראה מפורשת:
“אין נפקה מינה אם נעשה המעשה
באדם אחר או בנכס אחר, מזה
שלגביו אמור היה המעשה להיעשות"
(סעיף 20(ג)(2)
לחוק). הגיוני
לישם עיקרון זה גם בתחום האזרחי.
בסעיף 23 לפקודת הנזיקין,
מתגבשת בהפעלת כוח, במתכוון,
נגד גופו של אדם, אך
לא נאמר בסעיף, שהכוונה
צריכה להיות נגד אדם מסוים.
יוצא מכאן, שאם
ראובן התכוון לתקוף שלא כדין את שמעון,
אך טעה ותקף במקומו את לוי,
הטעות, לדעתי,
אינה מעלה ואינה מורידה.
אבל אם התקיפה הייתה מוצדקת
כלפי מי שכּוּוְנָה אליו, למשל,
אם נעשתה בסבירות לשם הגנה
עצמית או הגנה על הזולת או כדי לסלק פולש
ממקרקעין וכדומה (ראה סעיף
24 לפקודה וסעיף 18 לחוק
המקרקעין), יצטרך בית המשפט
לבחון אם הטעות בזיהוי הייתה סבירה או
שנבעה מתוך רשלנות.
ואגב, בחוק
העונשין, לעניין מחשבה
פלילית, קיימת הוראה מפורשת:
“אין נפקה מינה אם נעשה המעשה
באדם אחר או בנכס אחר, מזה
שלגביו אמור היה המעשה להיעשות"
(סעיף 20(ג)(2)
לחוק). הגיוני
לישם עיקרון זה גם בתחום האזרחי.
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
