תלונה נגד שופט לנציב התלונות

1. ביהמ"ש הודיע כי דיון ההוכחות יהיה 3 שעות במסגרתו ייחקרו התובע ו- 2 עדיו - בפועל ביהמ"ש אפשר לנתבעת לחקור את התובע משך 3 ש'  ובכך, נמנעה חקירת 2 עדיו שבזבזו זמנם לשווא.

2. בהמשך "נעלמו" באורח מסתורי ומחשיד מסמכי חקירת גוף ממלכתי שלנתבעת/תאגיד בנקאי עניין רב בהעלמתם.

3. ביהמ"ש נמנע ממתן החלטה לבקשת התובע "מסירת מסמכים פעם נוספת" ולא ציין כי מדובר ב"תקלת סריקה". 

4.בפס"ד ביהמ"ש הציג את התובע כמי שגרם להארכת הדיון ביודעו כי "הארכת הדיון" נבעה רק עקב היעתרות התובע להליך גישור שהנתבעת ביקשה ומניהול הליך הוכחות פגום ולא יעיל מצד ביהמ"ש עצמו.

5.קודם להוכחות ביהמ"ש "ציין" כי התיק יגיע לעליון...וכי התובע "יותר גרוע מעו"ד"...

6. פסה"ד הוא מעין "העתק הדבק" של גרסאות הנתבעת, תוך שביהמ"ש מתעלם מהעובדה שגרסאות שהוצגו בעלמא מוכחשות במסמכי הנתבעת בהם פרוטוקולי דירקטוריון.

7. ביהמ"ש מתעלם ביודעין משיבוש פרוטוקול הליך הוכחות שנועד להטיית הליך שיפוטי.

8. ביהמ"ש ביוזמתו מתערב ומציג מסמך X כ"ראיה" כביכול נגד טענת התובע כאשר הנתבעת עצמה לא טענה זאת!.

האם בדוגמאות הנ"ל ישנה עילה להתערבות נציב התלונות?