זה תלוי . . .

בשאלה בכמה כסף מדובר - והאם יש לך זמן להשקיע בנושא
קראתי בעיון את האסמכתאות שבתשובת רשמת בית מהשפט העליון - ולא השתכנעתי
הסיבות העיקריות לכך הן אלה -
א. אין הוראה מפורשת בתקנות לכך שלא צריך להשיב אגרה
ב. התשובה של הרשמת מסתמכת על "פרשנות נוהגת" - שכל כולה החלטות פרשניות של רשמים.
ג. אין שום פסיקה של בית המשפט העליון (של שופט) שקובעת שלא צריך להשיב אגרה.
ד. חוק יסוד השפיטה קובע שסמכות רשם תהיה מפורשת בחוק. חוק בתי המשפט לא קבע שלרשם יש סמכות לתת פרשנות לחוק או לתקנות.
ה. בית המשפט העליון קבע שבית המשפט (ולא הרשם) הוא המוסמך לפרש דבר חקיקה -
"בית המשפט הוא הגורם המוסמך לפרש דבר חקיקה..."
[רע"א (עליון) 3411/16 פלוני נ' משרד הרווחה ירושלים]
ו. על פי חוק, רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך אפילו להבהיר פסק דין, ולצורך כך חייב הוא לפנות לשופט שנתן את פסק הדין כדי שיבהירו - קל וחומר שאינו מוסמך להבהיר חוק או תקנה..
ז. לעומת זאת, קבע בית המשפט העליון, שבית משפט כפוף לאותם כללים כמו רשות מינהלית, ואינו רשאי לפעול אלא על פי הסמכות שהוקנתה לו בחוק -
"אף שהרשות השופטת הינה רשות עצמאית ונפרדת מהרשות המבצעת, הרי שגם הרשות השופטת היא אחת מרשויות השלטון ומשכך אף היא כפופה לעקרון החוקיות..."
[רע"א (עליון) 2327/11 פלוני נ' פלוני]
ח. הרשמת בתשובתה כאמור לא מסתמכת על שום חוק ושום תקנה שבה נאמר מפורשות שאם הבג"ץ קיים דיון במעמד שלושה שופטים שולל עצם הדבר הזה את זכות השבת האגרה הקבועה בתקנות במפורש.