הדבקת פרסומות ציבוריות על בית פרטי

1. בסעיף 196 לחוק
העונשין, שכותרתו:
“השחתת פני מקרקעין",
נקבע, כי "הכותב,
מצייר, משרטט
או חורת על מקרקעין של זולתו שלא כדין,
או מדביק עליהם שלא כדין כל
כתב או שלט, דינו [קרי:
עונשו המרבי, עב"א]
- מאסר שנה אחת". אבל
אני תוהה מדוע לא נמחקה עבירה זו, משום
שהיא נבלעה במלואה והורחבה בחוק מאוחר
יותר, חוק שמירת הנקיון,
הקובע בסעיף 5א(א):
"הכותב, מצייר,
משרטט או חורט על מקרקעין של
זולתו, שלא כדין, או
מדביק, תולה, מניח
או קובע עליהם, שלא כדין,
כל כתב, מודעה
או שלט, רואים אותו,
לעניין סעיף 2, כמלכלך
את רשות הרבים”. ובהתאם
לסעיף 2 ו- 13(ב)(1)
לחוק, העונש
המרבי על עבירה זו הוא שנת מאסר או קנס
כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק
העונשין, קרי: 226,000 ש"ח
(נכון לעכשיו), וכפל
הקנס אם נעברה העבירה על-ידי
תאגיד.
בשני החוקים גם נקבע (לא
בדיוק באותו נוסח), שיראו
כמבצע העבירה גם את מי שתוכנה של המודעה
מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או את
הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, אלא
אם כן יוכיח הוא, שהעבירה
נעשתה שלא בידיעתו וכי הוא נקט את כל
האמצעים הסבירים למנעה (סעיף
196א לחוק העונשין וסעיף
5א(ב)
לחוק שמירת הנקיון).
2. על הדבקת המודעות אפשר להתלונן
במשטרה ובמשרד להגנת הסביבה (השר
להגנת הסביבה ממונה על ביצוע חוק שמירת
הנקיון, כאמור בסעיף 16
לחוק, ויש טופס
מקוון לפניות הציבור באתר המשרד).
3. על העבירה הנדונה, הן
לפי חוק העונשין והן לפי חוק שמירת הנקיון,
אפשר להגיש לבית המשפט קובלנה
פלילית בהתאם לסעיף 68 לחוק
סדר הדין [נוסח משולב]
והתוספת השנייה לחוק (קובלנה
פלילית היא כתב אישום מיוחד שרשאי אדם מן
השורה להגיש ישירות לבית המשפט בגין
עבירות מסוימות; זאת בניגוד
לכתב אישום רגיל שמגישה המדינה באמצעות
התביעה המשטרתית או הפרקליטות). הגשת
קובלנה לפי חוק שמירת הנקיון מותנית
בהודעה מוקדמת לשר להגנת הסביבה ובכך שלא
הוגש, תוך שישים יום אחריה,
כתב אישום מטעם היועץ המשפטי
לממשלה (סעיף 21א(ב)
לחוק).
4. הדבקת מודעות בלי היתר אסורה
גם בחוקי עזר של רשויות מקומיות (למשל:
חוק עזר לתל-אביב-יפו
(שילוט)), משמע:
אפשר להתלונן גם ברשות,
ואם המודעה נראית לעיני מי
שנוהג בדרך בין-עירונית,
היא עבירה גם על סעיף 2 לחוק
הדרכים (שילוט).
5. הדבקת מודעות כאמור היא גם
הסגת גבול במקרקעין כהגדרתה בסעיף 29
לפקודת הנזיקין, ואפשר
לתבוע פיצוי בגינה בכפוף להוכחת נזק כספי.
לדעתי, אפשר
לבסס את התביעה גם על הפרת חובה חקוקה לפי
סעיף 63 לפקודה (שגם
הוא דורש להוכיח נזק, אך
לאו דווקא נזק ממון) וכן
על חוק עשיית עושר ולא במשפט (בשל
ניצול המבנה לפרסום בלי רשות בעליו).