כיצד משפיעה התיישנות על עוולה מתמשכת במקרים שונים מול המשטרה?

בשנת 2009 קיבלתי מכתב מבכיר במשטרה (סגן ניצב) שנמחק לי כל רישום בעילת סגירה א.ע.צ (שאין לי מושג אם קיים כלל) והוסיף "אשמח להסביר לך טלפונית" . בשיחת טלפונית הוא התנצל על העוול שגרמו לי המשטרה שזימנו אותי "בטעות" לחקירה תחת אזהרה ועל ההשפלה שעברתי בעקבות ערר שהגשתי על תלונה שנגנזה על תקיפה של שני בחורים. שני בחוריפ פרצו לי לדירה ולקחו לי דברים ,ומייד כשראיתי אותם נוצר עימות שנחבלתי. קיבלתי החלטה על הערר כי בעקבות תלונתי, יחדשו את החקירה ויזמנו את החשודים לחקירה, אך במקום לזמן אותם, זימנו אותי. זאת סאגה שנמשכה שנתיים עד שקיבלתי הודעה שנמחק לי כל רישום לאחר שזה עבר לעיונו של היועמ"ש. ב2009 קיבלתי סוג של מכתב התנצלות והודעה על שינוי עילת הסגירה, דהיינו מחיקת כל רישום והעדר אשמה פלילית. בשיחת טלפון הסנ"צ התנצל והציע לי לפצות אותי באופן אישי וכל דבר שארצה ממנו ,הוא מוכן לעשות. אני כמובן החלטתי להמשיך בחיי אך לפני שנה אירוע דומה חזר והמשטרה לא רק שלא טיפלה אלא שוב זימנה אותי לחקירה בעקבות תלונה. האם קיימת כאן התיישנות או שזה נופל בגדר עוולה מתמשכת אעפ"י שמדובר בגורמים שונים במשטרה (תחנה אחרת)?