בנק הבועלים

סעיף 346(א)(1)
לחוק העונשין קובע, כי
"הבועל קטינה שמלאו לה
ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים,
והיא אינה נשואה לו, או
הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם
מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך
ניצול יחסי תלות, מרות,
חינוך או השגחה, או
תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו
[קרי: עונשו
המרבי, עב"א]
- מאסר חמש שנים".
ועורכת הדין יערה רשף,
שכתבה את ההסבר שציטטת מאתר
"אחת מתוך אחת",
הביאה כמה דוגמאות לבעלי מקצוע
(מורה, פסיכולוג,
רופא וכדומה), שעשויים
להיחשד בבעילה אסורה בהסכמה, אם
יקיימו יחסי מין עם קטינה.
אך שים לב, שלא
המקצוע הוא הקובע, אלא
הניצול, ניצול יחסי התלות,
המרות, החינוך
או ההשגחה, הוא שהופך את
יחסי המין בהסכמה לעבירה (אם
מלאו לקטינה שש-עשרה).
מכאן שגם שאינו נמנה עם אותם
בעלי מקצוע יכול להיאשם בעבירה הנדונה,
ולמשל: נערה
נכנסת למונית אחרי בילוי לילי, מסבירה
לנהג שאיבדה את ארנקה, מבקשת
שיסיעה לביתה ומבטיחה, שתשלם
לו מיד אחר כך. הנהג מסכים,
אך באמצע הדרך מתחרט, עוצר
בפינה חשוכה ומרוחקת ממקום יישוב,
ומורה לה לרדת מהמונית,
אלא אם כן תסכים לשכב אתו.
הנערה נעתרת לו מתוך פחד.
בשל מעשה כזה אפשר להאשים את
הנהג בבעילה אסורה בהסכמה (והמחמירים
יאמרו: אפילו באינוס),
על שניצל את תלותה בו כדי לסחוט
ממנה יחסי מין.
מנגד, מורה,
המקיים יחסי מין בהסכמה עם
תלמידתו (שמלאו לה שש-עשרה),
לדעתי, אינו
עובר עבירה, אם הוא נמנע
מלנצל את מעמדו (למשל,
אם בעקבות הרומן ביניהם הוא
מתפטר ועובר ללמד במקום אחר, או
לפחות בכיתה אחרת, וכל עוד
הוא מלמד אותה, הוא מבקש
ממורה עמית, שיבדוק את
עבודותיה ומבחניה, ויעניק
לה ציונים). ולראיה:
בחוק עצמו, בפיסקה
שאחרי זו שציטטתי לעיל (סעיף
346(א)(2)), נאמר,
כי "לענין
סעיף קטן זה, יראו מטפל
נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר
או עובד סוציאלי, או מי
שמתחזה לאחד מאלה, שבעל
קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו
לה שמונה עשרה שנים, במהלך
התקופה שבה ניתן לקטינה טיפול נפשי על
ידו, כאילו עשה את המעשה
האמור תוך ניצול יחסי תלות; חזקה
זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני
תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי".
מהסיפא של הפיסקה אתה למד,
שאפילו פסיכולוג או פסיכאטר,
המקיים יחסי מין עם מטופלת שלו
שהיא קטינה (אם מלאו לה
שש-עשרה), אינו
עובר בהכרח עבירה במעשה זה.