האם הגשת מסמך שפרסומו נאסר לרשות החוקרת תלונות מהווה עבירה פלילית?
האם יש פה עבירה פלילית?
יעל
03/12/15
משהו הוציא נגדי צו הטרדה מאיימת והשופט נתן את הצו ושם איסור פרסום על קיומו של הצו לבקשתי מאחר והצו הוצא בתרמית ואמצעות שקר.
מי שהוציא את הצו פרסום את קיומו של הצו חרף צו איסור פרסום וזאת כדי להתגונן במסגרת תלונה משמעתית שהגשתי נגדו.
על אף שהצו לא קשור לתלונה המשמעתית וזה נועד כדי להסית את האש ממנו ולבזות אותי.
האם בית המשפט יראה זאת כפגיעה בפרטיות כעבירה פלילית חרף העובדה שזה הוגש לרשות שמקבלת תלונות במסגרת תגובה על תלונה שהגשתי?
מי שהוציא את הצו פרסום את קיומו של הצו חרף צו איסור פרסום וזאת כדי להתגונן במסגרת תלונה משמעתית שהגשתי נגדו.
על אף שהצו לא קשור לתלונה המשמעתית וזה נועד כדי להסית את האש ממנו ולבזות אותי.
האם בית המשפט יראה זאת כפגיעה בפרטיות כעבירה פלילית חרף העובדה שזה הוגש לרשות שמקבלת תלונות במסגרת תגובה על תלונה שהגשתי?
הגשת מסמך שפרסומו נאסר לרשות החוקרת תלונות
עופר בן אברהם
07/12/15
איני יודע כיצד יראה זאת בית
המשפט. מצאתי
רק פסק דין אחד, של
בית המשפט לענייני משפחה בנצרת,
העוסק בעניין דומה,
שבו אמרה השופטת ג'מילה
ג'בארין
כליפה, בין
היתר:
'אני דוחה את
טענות ד' כי
אין "פרסום
ברבים" בפני
לשכת עורכי הדין', כאשר
גם לא מצאתי בפסיקה אליה הפנה,
כלום לעניינו.
כך גם אין בטענת ד',
כי הדיון בלשכת עורכי הדין
מתקיים ממילא גם בדלתיים סגורות,
כדי להושיע לו.
דיון בפני בית משפט מתנהל
בהתאם לכללים הקבועים לכך בדין,
והוא שונה מדיון בפני לשכת
עורכי הדין או כל גורם אחר;
כן איני מקבלת את "כלל"
שמציין ד'
ולפיו, דיון
בבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות
איננו אוסר את הגשת פרוטוקול הדיון
והחלטותיו במסגרת תלונה למשטרת ישראל או
תלונה לכל רשות חקירה מוסמכת אחרת,
משלא מצאתי לכך כל בסיס
משפטי בחוק או בפסיקה'
(עמ"ש
59942-01-14 ותמ"ש
31082-02-14, סעיף
25).
אבל דעתי, עם
כל הכבוד, שונה.
אני סבור,
בהסתמך על הגדרת שֵׁם
הפועַל "פרסֵם"
שבסעיף 34כד
לחוק העונשין, על
סעיף 21 לחוק
איסור לשון הרע ועל סעיף 27
לחוק הגנת הפרטיות,
שהגשת מסמך לרשות המוסמכת
לחקור תלונות אינה פרסום ברבים,
והיא מותרת אף אם פרסום
המסמך נאסר בצו או בחוק,
בייחוד אם היא מוגשת במסגרת
תגובה על תלונה (בעניין
שנדון בפסק הדין המתלונן הוא שהגיש את
המסמכים החסויים).
המשפט. מצאתי
רק פסק דין אחד, של
בית המשפט לענייני משפחה בנצרת,
העוסק בעניין דומה,
שבו אמרה השופטת ג'מילה
ג'בארין
כליפה, בין
היתר:
'אני דוחה את
טענות ד' כי
אין "פרסום
ברבים" בפני
לשכת עורכי הדין', כאשר
גם לא מצאתי בפסיקה אליה הפנה,
כלום לעניינו.
כך גם אין בטענת ד',
כי הדיון בלשכת עורכי הדין
מתקיים ממילא גם בדלתיים סגורות,
כדי להושיע לו.
דיון בפני בית משפט מתנהל
בהתאם לכללים הקבועים לכך בדין,
והוא שונה מדיון בפני לשכת
עורכי הדין או כל גורם אחר;
כן איני מקבלת את "כלל"
שמציין ד'
ולפיו, דיון
בבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות
איננו אוסר את הגשת פרוטוקול הדיון
והחלטותיו במסגרת תלונה למשטרת ישראל או
תלונה לכל רשות חקירה מוסמכת אחרת,
משלא מצאתי לכך כל בסיס
משפטי בחוק או בפסיקה'
(עמ"ש
59942-01-14 ותמ"ש
31082-02-14, סעיף
25).
אבל דעתי, עם
כל הכבוד, שונה.
אני סבור,
בהסתמך על הגדרת שֵׁם
הפועַל "פרסֵם"
שבסעיף 34כד
לחוק העונשין, על
סעיף 21 לחוק
איסור לשון הרע ועל סעיף 27
לחוק הגנת הפרטיות,
שהגשת מסמך לרשות המוסמכת
לחקור תלונות אינה פרסום ברבים,
והיא מותרת אף אם פרסום
המסמך נאסר בצו או בחוק,
בייחוד אם היא מוגשת במסגרת
תגובה על תלונה (בעניין
שנדון בפסק הדין המתלונן הוא שהגיש את
המסמכים החסויים).
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי