מהן זכויות העובדת הזרה בתחום הסיעוד בנוגע לשעות מנוחה והתאווררות?

העובדת הזרה/המטפלת הסיעודית
שגרה אצל אבי, טוענת שמגיעות לה לפי החוק בכל יום שעתיים לצורך התאווררות בחוץ וזה
אינו קשור לכך שגם מגיעות לה שעתיים מנוחה בכל יום (נותנים לה לנוח לפחות שעתיים בכל
יום ובד"כ יותר). היא עבדה במקום מסוים ויש לה חברות שאיתן נפגשת אך באזורנו (נאות
אפקה) לא מכירה אף אחד (ולא טורחת להכיר). כשהתחילה לעבוד אצל אבי ביקשה לצבור את
שעות ההתאווררות ולצאת פעמיים בשבוע  ל-3-4 שעות. אבי הסכים בע"פ (לא
חתמו על מסמך) כי נשמע לו סביר, לא דובר על ימים מסוימים ו/או קבועים, אבל היא
קבעה שיהיו אלה ימי א+ה. היא עובדת כמעט חודשיים. הסתבר שיוצאת ל- 5-6 שעות ולא
3-4 ומקבלת עליהן תשלום (בעיני זו יציאה ל-1/4 יום חופש ובמצטבר מדובר על 2.5 ימים
בחודש). אבי נכה ולא יכול להשאר לבד. בהתחלה לא היתה בעיה, אך לאחרונה התחלתי
לעבוד בימי א+ה אחהצ וכשהמטפלת הזרה יוצאת אני נאלצת להביא עובדת ישראלית להשגחה שמקבלת
שכר שעתי נאה וההוצאה הפכה לנטל (כ-2800 ₪ בחודש). אני רוצה לברר מה הוא החוק ו/או
נוהג (אם בכלל יש כזה לגבי עובדים זרים). האם מקובל לצבור "שעות
התאווררות" של מס' ימים ואז לצאת בבת אחת למספר גדול יותר של שעות? הייתי 
מעדיפה שהעובדת תצא רק פעם אחת בשבוע וגם זה בשעה וביום שנבחר לפי נוחותנו ולא לפי
העדפתה. מעבר לכך אני לא מוכנה שהיציאה תהיה ל5-6 שעות אלא 3 שעות ואני רוצה לנקות
את היציאה משכרה. יש אפשרות אחרי חודשיים לסגת מהסידור הזה ולקבוע עובדות חדשות
בשטח? השאלה האם אני לא מפירה איזה חוק וחשופה לתביעה.