הסדרת מקומות רחצה בכלל ובתל אביב בפרט

|

חופי הים בתל אביב

סקרן 13/07/15
לאחרונה גידרו את המזחים בחופי תל אביב ואסרו לעלות עליהם, רציתי לדעת איפה ניתן לקרוא אם הדבר אכן חוקי.בנוסף מה התקנות בנוגע לאלכהול בחופי הים כי יצא לי לראות פקחים מאיימים בדוחות על אנשים שבסך הכול רצו לשתות כוס בירה.



אשמח לדעת איפה אפשר לקרוא וללמוד את הנושא לעומק.ואלי לדעת אחרי כל השנים האלה אם המשפט "הרחצה בים ללא מציל אסורה" הוא מיתוס.

הסדרת מקומות רחצה בכלל ובתל אביב בפרט

עופר בן אברהם 14/07/15
1. כדי ללמוד את הנושא לעומק
עליך לקרוא בעיון לפחות את שני החוקים
העיקריים הנוגעים לעניין: החוק
הראשי (הארצי), "חוק
הסדרת מקומות רחצה", ו"חוק
עזר לתל אביב יפו (הסדרת
מקומות רחצה"). חיקוקים
נוספים הנוגעים לעניין, במישרין
או בעקיפין, הם "פקודת
העיריות", "צו
הסדרת מקומות רחצה (סדרים
ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים)",
"צו סדר הדין הפלילי
(ברירת משפט - חוקי
עזר לתל אביב יפו)", "צו
העיריות (עבירות קנס)"
ועוד (את
כולם תוכל למצוא בחיפוש ברשת).

2. האם גידור המזחים חוקי?

תלוי במי שגידר ובמטרת
הגידור. על כל פנים,
"שר הפנים רשאי לאסור
בצו את הרחצה בחלק של חוף ים, נהר
או אגם, שגבולותיו
מסויימים בצו, אם הרחצה
באותו חלק עלולה, לדעתו,
לסכן חייהם של בני אדם,
וכן רשאי הוא לאסור,
לאחר התייעצות עם שר הבריאות,
רחצה כאמור אם היא עלולה
לפגוע בבריאותם של בני אדם" (סעיף
1 לחוק הראשי הנ"ל),
וכן: "ראש
העירייה רשאי לגדור שטחים בשפת הים ולהסדיר
הכניסה לשטח בין בתשלום ובין בדרך אחרת"
(סעיף 7א(1)
לחוק העזר הנ"ל),
מה גם שלעירייה סמכות כללית
"לעשות בדרך כלל,
כל מעשה הדרוש לשם שמירה
על תחום העירייה, בריאות
הציבור והביטחון בו" (סעיף
249(29) לפקודת העיריות).

3. לא מצאתי איסור מפורש על
הכנסת משקה משכר למקום רחצה, אבל:
"לא יכניס אדם למקום רחצה
מוכרז בקבוקי זכוכית או חומרים אחרים
העלולים להתפוצץ, להתלקח,
או לסכן את בטיחות הציבור"
(סעיף 6א
לצו הסדרת מקומות רחצה הנ"ל),
וכן: "לא
ימכור אדם, לא יכניס,
לא יחזיק או ירשה למכור,
להכניס או להחזיק בקבוק
זכוכית או מכל זכוכית אחר בשפת הים,
אלא בהיתר מראש העירייה"
(סעיף 10א
לחוק העזר). גובה הקנס
בברירת משפט (כשניתנת
לחשוד אפשרות לשלם מראש או לבקש להישפט
כמו בעבירת חניה) על
הפרת ההוראה האמורה שבחוק העזר הוא (נכון
לעכשיו): 475 ש"ח
(צו העיריות (עבירות
קנס) הנ"ל),
ומי שיבחר להישפט צפוי לקנס
עד 3600 ש"ח
(סעיף 254 לפקודת
העיריות).

4. ראה גם חוק המאבק בתופעת
השכרות, המסמיך שוטר
לתפוס ולהשמיד משקה משכר, שאדם
עומד לשתות במקום ציבורי, אם
יש לו (לשוטר) יסוד
סביר להניח, כי שתיית
המשקה עלולה להביא להפרת הסדר הציבורי
או לפגיעה בשלום הציבור או ביטחונו.

5. האיסור על רחצה בהעדר
מציל והחובה לציית לו קבועים בסעיף 12
לחוק הראשי הנ"ל
(אולם הקנסות הנקובים
שם אינם מעודכנים)* וכן
בסעיף 3 ו- 15(א)
לחוק העזר. הקנס
על הפרת חובת הציות למציל, הקבועה
בחוק העזר, הוא (נכון
לעכשיו): 730 ש"ח
בברירת משפט (צו העיריות
(עבירות קנס)), ועד
3600 ש"ח
במשפט (סעיף 254
לפקודת העיריות).



__________


* סעיף 12(ג)
לחוק הראשי, חוק
הסדרת מקומות רחצה, תשכ"ד-1964,
קובע, כי
"המפיר הוראות של
מציל בעניין מניעת סכנה לחיי המתרחצים,
דינו [קרי:
עונשו המרבי, עב"א]
- קנס 500 לירות
או מאסר חודש". למותר
לציין, שהקנס הנקוב
בלירות אינו מעודכן, ועל
כן אם יורשע אדם בהפרת החוק, ייקבע
שיעור הקנס על-פי סעיף
61(א) לחוק
העונשין:

"על אף האמור בכל חוק,
מקום שהוסמך בית המשפט בחוק
להטיל קנס, רשאי הוא
להטיל -

"(1) אם קבוע לעבירה עונש
מאסר עד שישה חדשים או קנס בלבד, או
קנס שלא נקבע לו סכום - קנס
עד 14,400 שקלים חדשים..."
(נכון לעכשיו).
תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי





    דילוג לתוכן