מהן דרכי ההמצאה של כתבי בי-דין לפי תקנות סדר הדין האזרחי?
המצאת כתבי בי דין מבלי למוסרם לנמען גופו
תקנה 477 מוסיפה וקובעת "ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו...".
לאור האמור, מהו העיגון הנורמטיבי המתיר לבצע המצאה באמצעות דואר רשום, כאשר אין כל וודאות שמקבל הדואר הוא הנמען עצמו.
זאת ועוד, לעיתים מבוצעת המצאה ע"י שליח המגיע למקום 3 פעמים, ואם הנמען אינו נמצא שם - הוא מדביק את המעטפה על הדלת ובכל מסתיים הליך ההמצאה.
אז מהו העיגון הנורמטיבי המתיר לעשות כן?
האם זה מוסדר בחקיקה, בפסיקה או במקור נורמטיבי אחר?
לתשובתכם אודה,
למידע נוסף בנושא פסיקתא
המצאת מסמכים לצד שכנגד
תקנות סדר הדין האזרחי, ס' 475 והלאה, קובעות את דרכי ההמצאה ונותנות מענה לשתי השאלות המועלות על ידך.
טל פינק שליש, עו"ד
מנהלת הפורום
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
האם ניתן לבקש הוצאות אם העורך דין של הצד השני משמיץ אותי?
האם יש להוסיף נספחים לבקשה או להפנות לנספחים בכתב התביעה?
האם הכרעת המפקח על הביטוח משפיעה על סיכויי הזכייה בבית הדין לעבודה?
מה השלב הבא בהליך לאחר שההליכים המקדמיים הסתיימו?
האם ניתן להגיש קבלות ללא ציון מס ההליך המשפטי?