האם כדאי להגיש כתב עתירה מתוקן לאחר התייתרות חלקית של עתירה?

|

התייתרות חלקית של עתירה

ד 07/11/13
הי

הוגשה עתירה לבג"צ, מקיפה למדי, כנגד תאגידי מרכזי מסוים ומס' תאגידי "סמך" (שתלויים בתאגיד המרכזי וצורפו לעתירה משום שהיו עלולים היו להיפגע מקבלת העתירה). בעקבות הגשת העתירה, נעשו פעולות רבות, שהביאו להתייתרות כ- 70% מהעתירה. הוסכם עם אותם "תאגידים סמך" למחוק אותם מהעתירה ללא צו להוצאות (הסכמה זו לא כוללת את התאגיד המרכזי, אשר הוא למעשה אשם בכשלי ההתנהלות). כל זאת עוד לפני שהתקיימו דיונים בעתירה.



השאלה:

(1) האם ראוי להגיש בקשה להגשת כתב עתירה מתוקן אשר יתמקד רק במשיבים הרלוונטיים ובסוגיות שעוד נותרו לדיון?  מחד הגשת כתב מתוקן עשוי לסייע במיקוד העתירה (ואף לאפשר לעותר לתקוף גם פעולות רלוונטיות שנעשו לאחר שהוגשה העתירה) ומאידך, הגשת בקשה כזו עלולה להיזקף לחובתו של העותר (ובכלל, זה נראה כאילו העותר "נענש" במקרה כזה "בגלל" שנעשו פעולות רבות שיש בהן כדי לייתר את העתירה. 

(2) במקרה כזה בדר"כ זכאי העותר להוצאות בכל הנוגע לאותם משיבים שכנגדם הוגשה העתירה. האם ראוי להגיש בקשה להשתת הוצאות כנגד התאגיד המרכזי, או להשאיר את הקלף הזה לסוף ההליך...



רב תודות!

משיבים בעתירה

עו"ד שרית לנגה-יצחקי 11/11/13
שאינם רלבנטיים ראוי למחוק ולוא מהטעם כי הם עלולים למצוא עצמם מתגוננים מול הליך שבו הם אינם רלבנטיים, דבר שיביא להטלת הוצאות על העותר! על כן, ניתן למחוק את המשיבים הללו, לא בהכרח להגיש כתב עתירה מתוקן, תלוי אם הדבר הכרחי, שכן אפשר לעגן את ההסכמות החדשות בהסכם. לעניין הבקשה להטלת הוצאות כנגד התאגיד המרכזי - אני לא רואה בבקשה להטלת הוצאות קלף, כיוון שאין כל דבר סודי בבקשה להטלת הוצאות כאשר הדבר מתבקש. לגבי מועד הגשת הבקשה, העניין תלוי מקרה ונסיבות שאינן פרוסות בפניי. 
תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי





    דילוג לתוכן