האם תמרור "אין כניסה" לדיירי הרחוב פוגע בחופש התנועה?
פגיעה בחופש התנועה
שמעון הניג
14/01/11
לפני כשנה קיבלתי דו"ח תנועה על כך שנסעתי בכביש שבו היה שלט אין כניסה פרט לדיירי הרחוב ומי שנושא תווית של דייר ברחוב.
ומעשה שהיה כך היה.
הורה שגר ברחוב ביקש שאביא את בנו שלומד עם בני לביתו.
למרות שראיתי את השלט הבנתי ע"פ שיקול הדעת שלי שמאחר ואני מסיע דייר הגר ברחוב הרי שיש לי זכות להיכנס לרחוב ולהביא את הילד לבית. שוטרת שעמדה במקום רשמה לי דו"ח ולמרות שהסברתי לה את העובדה שהילד גר ברחוב והיא ראתה אותו
היא סרבה לבטל את הדו"ח .
שתי שאלות לי.
1. האם שלט המונע כניסה פרט לדירי הרחוב הוא שלט חוקי במובן של פגיעה בחופש התנועה, מאחר והוא יוצר העדפה של דיירי הרחוב על פני אזרחים אחרים. אני יכול להבין שלט של אסור לחנות. אבל אין כניסה נראה לי פגיעה מהותית בחופש התנועה.
2. דבר נוסף 'האם בשעה שאני מסיע אדם הגר ברחוב מוקנית לי זכות הכניסה למרות השלט. ניקח לדוגמא אדם חולה שמסיעים אותו לבית עם מונית, הלא גם במקרה דנן הוא אמור לקבל דו"ח. האם אין חובה על שוטר להפעיל שיקול דעת? אם מישהו עוצר במקום שאסור בגלל שילדו מקיא האם הוא גם יקבל דו"ח? נדמה לי שהיה פעם פסק דין בנושא שנזף בשוטר שלא הפעיל שיקול דעת. האם יש הגדרה של מיהו דייר רחוב? האם דייר רחוב הוא רק מי שמעל גיל 18?
אגב למרות ששלחתי למשטרת ישראל מכתב מדיירי הרחוב שהם ביקשו ממני להביא את בנם לביתם. משטרת ישראל החליטה לזמן אותי למשפט.
האם עליי לבקש פיצוי על ההטרדה? או לבקש מבית המשפט לבטל את התמרור בהיותו לא חוקתי ולא מידתי והפוגע בחוק יסוד של חופש התנועה.
כפי שאמרתי הייתי יכל להבין בנקל תמרור של 'חניה אסורה'. או אפילו כפל קנס במידה ומשיהו חונה. אבל תמרור של 'אין כניסה' פרט לדיירי הרחוב הופך את הרחוב לשטח פרטי וזה לדעתי משהו שהוא בעליל אנטי חוקתי. לדעתי זהו תמרור הפוגע באופן לא מידתי בחופש התנועה.
אשמח לקבל חוות דעת בנדון.
ומעשה שהיה כך היה.
הורה שגר ברחוב ביקש שאביא את בנו שלומד עם בני לביתו.
למרות שראיתי את השלט הבנתי ע"פ שיקול הדעת שלי שמאחר ואני מסיע דייר הגר ברחוב הרי שיש לי זכות להיכנס לרחוב ולהביא את הילד לבית. שוטרת שעמדה במקום רשמה לי דו"ח ולמרות שהסברתי לה את העובדה שהילד גר ברחוב והיא ראתה אותו
היא סרבה לבטל את הדו"ח .
שתי שאלות לי.
1. האם שלט המונע כניסה פרט לדירי הרחוב הוא שלט חוקי במובן של פגיעה בחופש התנועה, מאחר והוא יוצר העדפה של דיירי הרחוב על פני אזרחים אחרים. אני יכול להבין שלט של אסור לחנות. אבל אין כניסה נראה לי פגיעה מהותית בחופש התנועה.
2. דבר נוסף 'האם בשעה שאני מסיע אדם הגר ברחוב מוקנית לי זכות הכניסה למרות השלט. ניקח לדוגמא אדם חולה שמסיעים אותו לבית עם מונית, הלא גם במקרה דנן הוא אמור לקבל דו"ח. האם אין חובה על שוטר להפעיל שיקול דעת? אם מישהו עוצר במקום שאסור בגלל שילדו מקיא האם הוא גם יקבל דו"ח? נדמה לי שהיה פעם פסק דין בנושא שנזף בשוטר שלא הפעיל שיקול דעת. האם יש הגדרה של מיהו דייר רחוב? האם דייר רחוב הוא רק מי שמעל גיל 18?
אגב למרות ששלחתי למשטרת ישראל מכתב מדיירי הרחוב שהם ביקשו ממני להביא את בנם לביתם. משטרת ישראל החליטה לזמן אותי למשפט.
האם עליי לבקש פיצוי על ההטרדה? או לבקש מבית המשפט לבטל את התמרור בהיותו לא חוקתי ולא מידתי והפוגע בחוק יסוד של חופש התנועה.
כפי שאמרתי הייתי יכל להבין בנקל תמרור של 'חניה אסורה'. או אפילו כפל קנס במידה ומשיהו חונה. אבל תמרור של 'אין כניסה' פרט לדיירי הרחוב הופך את הרחוב לשטח פרטי וזה לדעתי משהו שהוא בעליל אנטי חוקתי. לדעתי זהו תמרור הפוגע באופן לא מידתי בחופש התנועה.
אשמח לקבל חוות דעת בנדון.
פרשנות תכליתית
עו"ד אסף מירוז
14/01/11
אתה מעלה שאלות משפטיות כבדות משקל שחורגות מהתחום של פורום זה.
לעניינך, כל תמרור צריך להיות מוצב לפי הסמכות הנדרשת, אחרת הוא חסר תוקף.
השאלה המעננינת היא האם למרות שלא היה לך תו תושב הרחוב, היתה לך זכות להיכנס אליו מכיוון שהסעת דייר שגר בו.
התשובה לשאלה זו מבוסות על שימוש בפרשנות תכליתית לצורך צמצום האיסור הפלילי. הנשיא ברק קבע את כלל הפשנות התכליתית כעקרון על לכל ענפי המשפט.
בהנחה שהתמרור הוצב כחוק, קשה מאוד להעריך כיצד יתייס לכך השופט. יש גם גישה שאומרת שעל הנהג לציית לכל תמרור בלי להפעיל שיקול דעת. לפי גישה זו הורשעו נהגים שחנו בשבת ליד תחנת אוטובוס בעיר שאין בה תחבורה ציבורית בשבת.
לעניינך, כל תמרור צריך להיות מוצב לפי הסמכות הנדרשת, אחרת הוא חסר תוקף.
השאלה המעננינת היא האם למרות שלא היה לך תו תושב הרחוב, היתה לך זכות להיכנס אליו מכיוון שהסעת דייר שגר בו.
התשובה לשאלה זו מבוסות על שימוש בפרשנות תכליתית לצורך צמצום האיסור הפלילי. הנשיא ברק קבע את כלל הפשנות התכליתית כעקרון על לכל ענפי המשפט.
בהנחה שהתמרור הוצב כחוק, קשה מאוד להעריך כיצד יתייס לכך השופט. יש גם גישה שאומרת שעל הנהג לציית לכל תמרור בלי להפעיל שיקול דעת. לפי גישה זו הורשעו נהגים שחנו בשבת ליד תחנת אוטובוס בעיר שאין בה תחבורה ציבורית בשבת.
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי