מה המשמעות של סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים עבור עובדים שמתפטרים?

ס' 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע כדלקמן : "תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה והרווחה במידה ואושר." ס' 14 לחוק קובע שתי חלופות, שבהתקיים אחת מהן תשלומי מעביד לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, מהווים תחליף לחובתו של המעביד לתשלום פיצויי פיטורים ומזכים את העובד בפיצויים שנצברו לזכותו גם במקרה של התפטרות; האחת – בהסכם קיבוצי החל על העובד והמעביד והקובע שהתשלום הנ"ל פוטר את המעביד כאמור. השניה – בדרך של אישור שר התמ"ת (לשעבר שר העבודה והרווחה). מטרתו של סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים היא למנוע באותם מקרים שבהם קיים הסכם קיבוצי, או שניתן צו כאמור ע"י שר התמ"ת, נטל כפול על המעביד וזכיה כפולה בפיצויי פיטורים ע"י העובד. מודגש כי המעביד אינו פוטר עצמו מתשלום פיצויי הפיטורים, בשל כך בלבד שהוא משלם התשלומים לקופת תגמולים או לקרן פנסיה וכו'. הקובע הוא שהתשלום הנ"ל נקבע כפוטר אותו בהסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או שהתשלום אושר בצו ע"י שר התמ"ת ובמידה שאושר.