העלבת עובד

אין חוק העלבת עובד או אי העלבת עובד.
יש חוק למניעת הטרדה מינית
יש חוק איסור לשון הרע.
יתכן שהארוע יכול להכלל במסגרת אחד החוקים הללו.
לשם כך יש לבדוק היטב את כל פרטי הארוע, כולל מה שקדם לו, נכונות האמירה, מטרתה וכו ולבדוק האם המקרה נכנס במסגרת האיסורים שבחוק או שהוא מוחרג עקב כל מיני הגבלות הקיימות בחוק.
למרות שמדובר בחוק שאיננו שייך לדיני עבודה, המחוקק הסמיך את בית הדין לעבודה לדון בעבירות שבין עובד לנושא משרה של המעסיק שעילתה עוולה אזרחית על פי חוק לשון הרע,או על פי החוק למניעת הטרדה מינית. כלומר במידה ותחליטי להגיש את התביעה יש להגישה בבית הדין האזורי לעבודה.

מאזן הכוחות ביחסי העבודה אינו מאוזן לעולם, המעביד הצד החזק לעיתים מנצל את מעמדו כדי לנצל להשפיל ולבזות את הכפופים לו ומנגד העובד, הצד החלש, חושש לאבד את מקום עבודתו וכפועל יוצא מכך שותק נפגע וממשיך לעבוד.
לעובד כאדם ישנה הזכות שלא יפגעו בשמו ובכבודו, ובכדי שמקרים אלה לא יישנו, עובד שנפגע ממעבידו יכול לתבוע פיצויי כספי עד לסך של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק בגין הוצאת לשון הרע של מעבידו.
סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן "החוק") קובע 3 תנאים מצטברים המקימים עילה לתביעה בגין לשון הרע: התנאי הראשון - פרסום לשון הרע. תנאי השני - כוונה לפגוע. התנאי השלישי - הפרסום צריך להיעשות ברבים, דהיינו, לפחות שני אנשים.
הגנה מפני תביעת לשון הרע מצויה בסעיף 14 לחוק והיא טענת "אמת דברתי"- שהיא הגנה טובה שבדבר הפרסום יש אמת והיה בפרסום עניין ציבורי.
סעיף 15 לחוק עוסק בהגנת תום הלב המגנה על הפגע כאשר לא ידע על קיומו של הנפגע, ובפרסום יש בכדי לפגוע בו, כאשר היחסים בין הפוגע לנפגע הטילו חובה חוקית חברתית או מוסרית לבצע את הפרסום. ועוד הגנות כאשר הפרסום היה בשל חובה חוקית( סמכות שיפוטית, מבקר המדינה, ממשלה)
כיום ניתן להגיש תביעת לשון הרע גם בבית הדין לעבודה.
אם נפגעת במקום עבודתך על ידי מעבידך אל תישארי אדישה- קיים פיתרון משפטי שיכול לעזור. פני לייעוץ אישי אצל עו"ד.