האם כדאי להתייצב לוועדת ערר למרות המצב הנפשי והחיצוני?

שלום רב, אכתוב בשם מכר. אבקש התייחסות.
אודה אם תחרגו ממנהגכם בשל חשיבות העניין וכן תתייחסו לכך על אף שזה ארוך.

אני אדם צעיר. שנראה לכאורה בריא מבחינה חיצונית.
אני סובל מכל מיני דברים הקשורים בנפש שהשפיעו עם השנים על הגוף.
נבדקתי היום על ידי גאסטרואנטרולוג שקבע PTSD וכן דברים נוספים.
לפני כ-3.5 שנים עברתי אירוע לא נעים ביני ובין שוטר שהשתמש בכוח מוגזם מאוד (המשטרה והפרקליטות לא רואים בזה כוח מוגזם) בהם הושפלתי הן בבית והן ברחוב, וכעבור 10 ימים גם פוטרתי ממקום עבודתי. החלו חיי נעצרים לחלוטין. שינה מרובה, חוסר רצון לחיות, תופעות בריאותיות שלא מתאימות לאדם בגילי (סוף שנות ה-20). בקושי עבדתי למעט תקופה של 3 חודשים לפני כשנה וחצי שקיבלתי שכר גבוה על כמעט כלום. בין לבין עברתי תאונת דרכים קלה עם מכת שוט דבר שגרם לי לרדימות יד שמאל ורגל שמאל אך ממצאים הראו רק לגבי היד. כמו כן נפלתי על ברכי כשלושה חודשים לאחר התאונה. הועדה קבעה בכלל שיש לי הפרעת אישיות ולא התייחסה כלל לטראומה שעברתי. כמו כן הועדה כלל לא התייחסה לתאונת עבודה שטרם אושרה בנושא העין שמאז עלי לקחת תרופות קבועות לעיניים בשל דלקות חוזרות ונשנות.
כחודשיים לאחר הועדה אושפזתי בנוירולוגית ליום אחד בשל מה שנחשד כאירוע מוחי קל,וחודש לאחר מכן (שלושה חודשים מהועדה) בשל מחלת חום ממושכת וביצוע בבדיקות דם החליט פרופסור מכובד על אפשרויות ללימפומה אגרסיבית+לוקמיה+HIV(שכבתי עם גברים לאחר הטראומה במטרה לקבל HIV ולמות כי ככה קלטתי שדיני אם זה מה שקורה ששוטר שאמור לשמור על החוק מבצע בי). יובהר שמעולם לא שכבתי לא עם גבר ולא עם אישה טרם הטראומה עם המשטרה. עשיתי זאת כי הרגשתי שאני סמרטוט מלוכלך. עד היום אני אומר שהלוואי והשוטר היה גם אונס אותי פיזית כי הרבה יותר קל להוכיח אונס פיזי מאשר אונס נפשי.

הועדה כאמור התכנסה במאי 2009 וקבע 59% נכות:
1. 40% הפרעת אישיות.
2. 20% גילברט.
3. 10% כאב כתף (אולי ממכת השוט)
4. 5% שינויים במבנה האגן (מתאונת דרכים ישנה).
כולם קבועים.
כמו כן קבעה הועדה 100% אי כושר גם לצמיתות.

מזה שנים הטחול שלי גדל וקטן. אך כשלושה חודשים לאחר הועדה נמצא שהוא גדול מאוד.

מאז האירוע המוחי הקל (יולי 2010) ומחלת החום (אוגוסט 2010) (שנתגלתה כאמור כשלושה חודשים לאחר הועדה - ועדה לנכות כללית). אני לא בדיוק מסוגל לעבוד גם לא בעבודה קלה.

בחודש אוגוסט עבדתי יום אחד. 4 שעות לערך.
בחודש ספטמבר לא עבדתי כלל.
בחודש אוקטובר עבדתי 2 ימים - סה"כ 4 שעות (שעתיים כל פעם).
כלומר מתוך 186 שעות כמשרה מלאה עבדתי 4/186 .
כמו כן מאז מרץ 2010 השנה אני סובל מבעיות קשות ביציאות. קופ"ח מסרבת לממן חלק מהבדיקות הנדרשות ואני ממשיך לסבול.

יש ימים שאני יכול לקום מהמיטה יש ימים שאני לא רוצה לראות אף אחד.
הפסיכאטרית שלי טסה לחו"ל לתקופה בלתי ברורה בשל בעיה בריאותית אצל קרוב שלה.
מעט מאוד אם בכלל נשארו לי מכרים. ניתקתי עם רוב רובם את הקשרים. לימי הולדת אף אחד לא מחייג לברך.

ועדת ערר נקבע לחודש הקרוב ואין אף אחד שילווה אותי בדיוק בתאריך הזה. והורי שאני שוכן אצלהם ממש מסרבים להכיר בי כפגוע נפש ולדעתם אני עושה הצגות ואין לי שום בעיה נפשית. זאת על אף שהוציאו צו הרחקה מהם אך כן נותנים לי לגור אצלהם. הם ביקשו בצו הרחקה שגם יראה אותי הפסיכאטר המחוזי.טרם זומנתי אליו ואני גם לא רוצה לראותו.

להלן השאלות:
1. מבחינה חיצונית אני נראה בריא לכאורה. במצב כזה האם הופעתי בועדה עלולה לגרום לנזק? אומרים לי שאני נראה יפה תואר. מה גם שהפסיכיאטרית לא המליצה על כדורים ואמרה לי בעל פה שהשיפוט תקין והתובנות תקינות אך אני ריק ועלי לבנות את עצמי מחדש. (זה היה לפני הועדה הראשונה).
2. אינני יכול להתחייב שאני יוכל להגיע לועדה שמשום מה במקום בעירי שלחו אותי לעיר מרוחקת יותר. האם ועדות ערר לא נעשות בסניף של העיר שלך? היש סיבה לכך? יובהר שאני מסוכסך עם מנהל הסניך בעיר שלי. וגם עם נציגה בכירה של נושא הגמלאות והנכות בעיר שלי.
3.אין לי עורך דין שייצג אותי והסיוע המשפטי עד שזזים שם דברים בנתיים עובר הזמן שניתן לערר.
4. עררתי לועדת ערר בנושא הרפואי בלבד, האם ניתן לקבוע לי גם אי כושר אחר? כאמור יש לי 100% אי כושר לצמיתות. אינני רוצה שיגעו באי כושר. המטרה הייתה שיעלו ל - 90% לפחות את האחוז הרפואי. על פי הסעיפים הבאים:
50-75% נפשי (ללא ביטול רישיון נהיגה).
בשל לימפומה שנבדקת - 50-100% נוספים (מסרבים לעשות לי MRI לכל הגוף, אסור לי CT כי עברתי יותר מדי הקרנות).
30% על טחול מוגדל.
יש אפשרות ללוקמיה - נלקח מח עצם השבוע לא ידוע מתי יהיו תשובות.
10-20% לכל היותר לעיניים בשל פגיעה בעבודה (זה יהיה קשה להוכיח כי פשוט אני סובל מדלקות הולכות וחוזרות עם המלצה לתרופות קבועות שאני לא לוקח).
בעיה בקיבה - עדיין נבדק האם קראון או ציליאק האם זה 30-40% ?
בשנת 2005 היה גם גלגל אוטובוס שהתפוצץ מתחתי בעת נסיעה ומאז יש לי בעיות בשמיעה בלי שאני מתלונן כל כך למעט ב-2008 שפתאום הפסיקה לי השמיעה לכמה שבועות וחזרה. יש לחצים באוזניים.
לא קיבלתי על כל תשלום מחברת הביטוח.
אני מסרב כל הקרנות מייננות כל כימותרפיה וכל הקרנה אחרת.
מחלת חום, רופאת המשפחה כתבה המלצה לתו נכה לרכב בשל חולשה קשה.

אני יודע שאם אוכל להגיע לועדה זה יהיה יום טוב בשבילי וזה יכול להטעות ולתת רושם שאני בריא לחלוטין. כי אני מתאמץ מאוד לא להראות את הבעיות הנפשיות שלי אך הן נמצאות שם תמיד. המחשבות שעוברת ניידת כשאני שומע סירנה וממנה יצא השוטר ויכניס לי כדור לראש. ההורים שלא מכירים שהבן שהם ציפו שיהיה מושלם למעשה נמצא במצוקה קשה והם רק מחמירים את מצבו. הציפייה שלהם שאגור במקום אחר. איך?! אין בדיוק סיוע משמעותי למחירי הדירות שקיימות בארץ ובתי החולים הטובים נמצאים במרכז.

אודה עזרה וסיוע בנושא. האם להגיע לועדה או לשלוח מסמכים? או מה לעשות?

תודה רבה.

כרגע אני מקבל קצבה של 2350 שח לערך בחודש.
נתנו רטרו מ2009 אך אני דורש שיכירו מ08/2007.

תודה רבה.