פגיעה בעבודה ונכות כללית
דמי מחלה ומחלת מקצוע
גלית
26/09/10
שלום רב ,אמי עובדת כמנהלת משרד למעלה מ20 שנה ובמסגרת כך עובדת רוב היום בהקלדה במחשב.לפני למעלה משנה החלה לסבול כאבים עזים במפרקי כף ידה ובאחת מהן באופן בלתי נסבל. בבדיקות שערכה נמצעה שחיקת/התפרוררות הסחוס במפרק וצורך בניתוח דחוף באחת ומאוחר יותר בשניה. ואכן בוצע הניתוח שבמסגרתו הושתל בידה מתחליף לסחוס/תותב ותקופת ההחלמה הייתה קשה וארוכה במיוחד- כ 10 חודשיםועל כך שאלותי:1. מי אמור לשלם את ימי המחלה שמעל 90 ימי הזכאות המקסימליים שבחוק? איך היא אמורה להתקיים?2.אם רופא תעסוקתי קבע שאין לשלול מחלת מקצוע ואילו בביטוח לאומי לא אושרה תביעת נכות מעבודה מה עוד ניתן לעשות?
פגיעה בעבודה ונכות כללית
עו"ד אושרת שפונט
26/09/10
גלית שלום,
זה שהמוסד לא הכיר בפגיעה במחלת מקצוע וכפגיעה בעבודה לא אומר שאין סיכוי משפטי שבית הדין יכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה ובקשר לכך מומלץ בחום להיוועץ עם עו"ד העוסק בתחום. שימי לב כי יש מועדים להגשת תביעה אשר נספרים מיום קבלת מכתב הדחייה. ישנם מקרים רבים בהם המוסד דוחה תביעה ובית הדין מכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה. לא לוותר ולא להתייאש. הינך יכולה לפנות גם ללשכה לסיוע משפטי ולבדוק זכאות לעו"ד מטעם המדינה לעניין זה (בעניינים אלה נבדקים סיכויי התביעה ולא מצב סוציו אקונומי).
כעקרון ככל שהפגיעה תוכר כפגיעה בעבודה אימך תהיה זכאית לזכויות כנפגעת עבודה, לכל החיים, וגם לאחר גיל פרישה.
ככל שלא תוכר או שהמועד להגשת תביעה חלף, הרי שאימך יכולה להגיש בקשה לנכות כללית, אך התנאים כאן קשים יותר, שכן עליה לעמוד במספר תנאים מצטברים, לרבות שאין לה כושר להשתכר, או שכושרה להשתכר צומצם ב-50% לפחות וכי אין לה הכנסה של 60% מהשכר הממוצע. לאחר מכן, תיבדק נכותה הרפואית ודרגת אי הכושר על ידי ועדה של המוסד לביטוח לאומי, ואז יש שני תנאים מצטברים שעליה לעמוד בהם על מנת לקבל קצבת נכות כללית: האחד, שרופא מטעם הביטוח הלאומי קבע לה נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות; או בשיעור של 40% לפחות במקרים שלאחד הליקויים נקבעה נכות רפואית בשיעור של 25% לפחות. והשני, שפקיד התביעות של הביטוח הלאומי קבע שהמבוטח/ת איבד/ה 50% לפחות מהכושר להשתכר. משאלתך לא ברור אם אימך עובדת כיום לעניין אובדן השתכרות, ואם סובלת מדברים נוספים לצורך סף רפואי.
כמו כן, שווה לבדוק אם יש לה ביטוח כלשהו/פוליסות מהעבודה אשר מפצות במקרים כאלה.
בהצלחה.
זה שהמוסד לא הכיר בפגיעה במחלת מקצוע וכפגיעה בעבודה לא אומר שאין סיכוי משפטי שבית הדין יכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה ובקשר לכך מומלץ בחום להיוועץ עם עו"ד העוסק בתחום. שימי לב כי יש מועדים להגשת תביעה אשר נספרים מיום קבלת מכתב הדחייה. ישנם מקרים רבים בהם המוסד דוחה תביעה ובית הדין מכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה. לא לוותר ולא להתייאש. הינך יכולה לפנות גם ללשכה לסיוע משפטי ולבדוק זכאות לעו"ד מטעם המדינה לעניין זה (בעניינים אלה נבדקים סיכויי התביעה ולא מצב סוציו אקונומי).
כעקרון ככל שהפגיעה תוכר כפגיעה בעבודה אימך תהיה זכאית לזכויות כנפגעת עבודה, לכל החיים, וגם לאחר גיל פרישה.
ככל שלא תוכר או שהמועד להגשת תביעה חלף, הרי שאימך יכולה להגיש בקשה לנכות כללית, אך התנאים כאן קשים יותר, שכן עליה לעמוד במספר תנאים מצטברים, לרבות שאין לה כושר להשתכר, או שכושרה להשתכר צומצם ב-50% לפחות וכי אין לה הכנסה של 60% מהשכר הממוצע. לאחר מכן, תיבדק נכותה הרפואית ודרגת אי הכושר על ידי ועדה של המוסד לביטוח לאומי, ואז יש שני תנאים מצטברים שעליה לעמוד בהם על מנת לקבל קצבת נכות כללית: האחד, שרופא מטעם הביטוח הלאומי קבע לה נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות; או בשיעור של 40% לפחות במקרים שלאחד הליקויים נקבעה נכות רפואית בשיעור של 25% לפחות. והשני, שפקיד התביעות של הביטוח הלאומי קבע שהמבוטח/ת איבד/ה 50% לפחות מהכושר להשתכר. משאלתך לא ברור אם אימך עובדת כיום לעניין אובדן השתכרות, ואם סובלת מדברים נוספים לצורך סף רפואי.
כמו כן, שווה לבדוק אם יש לה ביטוח כלשהו/פוליסות מהעבודה אשר מפצות במקרים כאלה.
בהצלחה.
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי