תשובה

על פי חוק אכן היית חייבת לתת הודעה מראש של 14 יום, ומכיוון שכך ומכיוון שהמעביד שחרר אותך לאלתר עליו לשלם לא רק את השכר על תקופת עבודתך אלא גם על תקופת ההודעה המוקדמת.
באשר לתקופת ההודעה המוקדמת המוגדלת הנדרשת בהסכם, ישנם פסיקות סותרות האם היא מחייבת את העובד.
במקרה שלך ניתן לפרט סיבות רבות להוכיח שלא היתה כל הצדקה בדרישה זו והיא נועדה לפגוע ביכולתו של העובד למצוא מקום עבודה אחר בתקופת עבודתו, או לאפשר למעסיק לנסות ולהתחמק ממילוי מלוא התחיבויותיו על פי החוק.
הסיבות לטענה זו.
הדרישה לתקופת הודעה מראש ארוכה מהנדרש בחוק איננה סימטרית וסותרת לא רק את לשון החוק אלא את רוחו בכך שבחוק כל תקופות ההועדה מראש הן הדדיות.
על פי מ שתארת והעובדה שהמעסיק ויתר אף על תקופת ההודעה מראש שנתת כחוק מוכיחים שלא היתה כל פגיעה ונזק למעסיק וזו רק אמתלא להתחמק ממילוי חובותיו.
בהסכם העבודה לא מופיעה כל עילה לדרישה לתקופת הודעה מוקדמת מוגדלת ולכן כנראה שאין הצדקה להפרה זו של החוק.
לעובד לא ניתן כל פיצוי על "גזרה" זו שהושתה עליו בחוזה וכמו כן לא נקבעה כל סנקציה למקרה של הפרתה ולכן למעביד אין עילה לפגוע בעובד ללא הוכחת נזק אמיתי וממשי שנגרם עקב כך.
אני מציע לשלוח לו מכתב תקיף הודרש תשלום מלא של שכרך וגם תשלום בגין חלף הודעה מראש על התקופה שויתר עליה, ולציין שאם שכרך לא ישולם תוך 7 ימים תגישי תביעה לבי הדין לעבודה ותדרשי גם פצויי הלנת שכר. אין צורך לפרט במכתב את הנימוקים שציינתי, תשאירי אותם כנשק לכתב התביעה והדיון המשפטי.