האם המארבים והאיומים של השכן מהווים הטרדה או עילה לתביעה?

שלום רב! קוראים לי שירה ואני בת 14. עברנו לפני כשנה וחצי לבית חדש בעיר, והכול היה נראה טוב ויפה. הבית היה נאה בעינינו, והשכנים גם כן. שכן אחד במיוחד חיבבנו- נקרא לו מירון.לאחר כחצי שנה ניצחתי במאבק בן שנים, וזכיתי בגורת כלבים מתוקה להפליא, אך גם בלאגניסטית ורועשת... תחילה היא גרה בחצר, עד שכשהיינו בחופשה השכן המקסים מרון התקשר להתריע בעצבים, כי היא נובחת בקולי קולות בגינה. לאחר תקרית זו הכלבה עברה לגור בבית. עכשיו הכלבה עשתה בלאגן בבית, וברחה פעמים רבות. השכן "המקסים" מרון היה כבר פחות מקסים, והתחיל לאיים. לאחר כמה איומים הוא כבר התקשר לעירייה. אחרי שקיבלנו קנס, הבאנו מאלף. בינתיים הכול טוב ויפה? הכלבה כמעט ולא בורחת, יוצאת בסך הכול שלוש שעות ביממה, לא נובחת ומפריעה לשכנים, הכול לכאורה בסדר. השכן מתחיל לארוב לנו בגינה שלו, שמשקיפה על כל המתחם. מתחיל לשגר כמה איומים פה ושם. בינתיים לא אליי. היום הכלבה יצאה, וחמש דקות לאחר מכן שמנו לב לכך. השעה הייתה שמונה בערב. יצאתי לרחוב והתחלתי לקרוא בשמה. השכן צעק שהבנות שלו ישנות ושכדאי שאשתוק. לאחר מכן חזרתי עם הכלבה לצדי. השכן ארב לנו ליד השער. הוא איים עליי שהוא יכנס בי ובמשפחה שלי, ושהורי יצטרכו לשלם קנס על הבריחות של הכלבה. האם זוהי הטרדה? עילה לתביעה? אומנם אין ספק כי הכלבה היוותה מטרד במשך זמן רב, ומן המובן כי השכן איבד את סבלנותו, אבל המארבים, האיומים, וגם ניסיון להרעיל את הכלבה פעם אחת, אין הם מספקים עליה לתביעה?