איך ניתן להתמודד עם חוויות קשות לאחר אירוע מוחי בבית חולים?

לפני כשנתיים עברתי אירוע מוחי ובלילה הועברתי למחלקה הנוירו כירורגית באיכילוב. לאחר שעברתי ניקור מוחי, העבירו אותי לחדר קטן במסדרון ליד המעלית. הדלת נפתחה מעט וראיתי אחות יושבת ליד דלת המעלית לבושה בחלוק. התעוררתי לקולות קידוחים בקירות עם קונגו. נעמדתי על רגליי במיטה שהיתה מוצפת בשתן, והתחלתי לצעוק ולבכות. בתגובה, חידשו הפועלים את הקידוחים. מסתבר, שלמחרת היתה אמורה להיות שם תערוכת ציורים.

לקראת בוקר, כולם הלכו. קפצתי מהמיטה שהפכה לשלולית, האחות הסתלקה מזמן. לבשתי את החלוק שלה. קירבתי את הכיסא והתיישבתי עליו. לאחר מספר שעות, עברה אחות, ראתה אותי, נדהמה, הזעיקה אחיות, ותוך שניות העבירו אותי לחדר.

מרוב זעזוע והלם, לא סיפרתי על כך לאיש, מה עוד

שתקופה מעטה לאחר מכן, עברתי עוד שני אירועים מוחיים בעקבות ה״טיפול״ הראשון. אז ההלם, והפחדים, גרמו לי לשתוק, שמא יעבירו אותי שוב

לאותו בי״ח. רק פעם אחת סיפרתי, לאחת המזכירות,

והיא התחילה לצחוק על כך שלא ביטאתי נכון. אם זה דיקור או ניקור.

לטיפולכם

דפנה