הרמת מסך בהוצל''פ - פרשנות

ככלל, הסמכות להרים מסך נתונה בידי בית המשפט, אולם ברע"צ 17455-08-09 ביראני לינה נ' מאפית הכפריה בע"מ, נקבע כי במקרים מסויימים סמכות זו נתונה גם בידי רשם ההוצל"פ. באותו מקרה מדובר היה בשתי חברות שעיסוקן באפייה. נגד חברה א' התנהלו הליכי הוצל"פ בגין חובה לנושה. חברה א' טענה כי היא חיסלה את עסקיה ומכרה חלק נכבד מרכושה לחברה ב' – ועל כן לכאורה אין טעם בהליכי הוצל"פ נגדה.



הנושה לא ויתר ובקש להטיל עיקול על חברה ב' תוך הרמת מסך בין שתי החברות.



רשם ההוצל"פ אליו הוגשה הבקשה לעיקול, דחה את הבקשה בנמקו כי הסמכות להורות על הרמת מסך נתונה בידי בית המשפט בלבד ולא בידי רשם ההוצל"פ.



 על כן ערער הנושה בפני בית המשפט השלום בחיפה.בהחלטה בערעור קבע כב' השופט יעקב וגנר כי במקרים ברורים בהם נמצאו מאפיינים עובדתיים רבים המצביעים על כך ששתי החברות התנהלו לאמיתו של דבר כגוף אחד, וכי האבחנה ביניהן היתה מלאכותית, אזי יש לרשם ההוצל"פ סמכות להורות על עיקול מטלטלין בחברה אחת תוך הרמת מסך של חברה שלכאורה הינה צד ג'.



פסיקה זו תמכה בסמכותו של רשם ההוצל''פ לדון בבקשה להרמת מסך, ובכן אפשרה לנושים להשתמש בהרמת מסך כחלק אינטגרלי מהליכי הגביה בהוצל"פ מבלי להדרש לפנות אל בית המשפט.



בנוסף, ראה הלכת "רשף" שגם היא תמכה בסמכותו של רשם ההוצל''פ לדון בבקשה להרמת סך. 



יודגש, שעניין סמכות רשם ההוצל''פ לדון בבקשה להרמת מסך התפתח פסיקה, ולכן, ובמידה ותגיש בקשה כזו לרשם, ייתכן מאוד שתועלה, אם ע''י החייבת או ע''י הרשם, טענת חוסר סמכות עניינית. 



לחלופין, באפשרותך לפנות לביהמ''ש בבקשה לסעד הצהרתי. 



בהצלחה - שנה טובה



בכבוד רב 

עו''ד, שרקס שלאבנה