פירוק שיתוף במקרקעין

כפי שהסברתי נושא פירוק שיתוף הוא מורכב מאוד.
המשפט קבע, כי פירוק השיתוף בנכס מקרקעין
לאחרונה ניתן פסק דין על ידי ביהמ"ש העליון, שם נקבע כי
הליך פירוק שיתוף - הוא הליך המביא לסיום את יחסי השיתוף במקרקעין. קיומם של יחסי שיתוף מקום בו השותפים מסוכסכים אינו רצוי. פירוק השיתוף נתפס כמעודד ניצול יעיל יותר של המקרקעין, בעוד שהבעלות המשותפת בעת שישנן מחלוקות בין הבעלים מכבידה על פיתוח הנכס ופוגעת בסחירותו.
בית המשפט העליון חזר על ההלכה הבסיסית, כי פירוק שיתוף יעשה ככלל על-ידי חלוקה בעין של הנכס, אך מקום בו סבור בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, רשאי הוא להורות על פירוק השיתוף בדרך של מכירה. ככלל, פירוק השיתוף בדרך של מכירה יעשה כך שהמקרקעין כולם יימכרו, והתמורה תחולק בין הבעלים במשותף בהתאם לחלקם היחסי במקרקעין.
בית המשפט העליון אף התייחס לשאלת התנהגותו של צד להליך פירוק השיתוף ולרלוונטיות שלה לדרך הפירוק וקבע, כי גם אם נפל פגם בהתנהגותו של המשיב, אין בפגם זה כדי להצדיק את פירוק השיתוף תוך מכירת חלקו בלבד, בניגוד לרצונו. כך עולה מלשונו הברורה והמפורשת של החוק. המחוקק ביקש להורות על מכירת הנכס כולו, ולא על מכירה יזומה של חלק אחד בלבד. התיבה "יעילה וצודקת" שבסעיף 40(ב), מתייחסת רק לשאלה אם יש לבצע את המכירה "בדרך שנמכרים מעוקלים בהוצאה לפועל", או שמא בדרך אחרת, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. אין בתיבה זו בשום פנים כדי לאפשר לבית המשפט להורות על מכירת חלקים מסוימים מהנכס לצורך פירוקו. זכותו של שותף לפרק את השיתוף כפופה למתכונת הפירוק הקבועה בחוק – ולא להיפך. להחלטה לדרוש את פירוק השיתוף יש תג מחיר – הצורך למכור את הנכס כולו מביא לכך שגם השותף שמבקש את הפירוק ישלם מחיר כלשהו. זהו אפוא מנגנון האיזון הקבוע בחוק: המחוקק לא התכוון לאפשר לשותף לבקש את הפירוק, ובה בעת לדרוש גם באופן גורף את מתכונת הפירוק הנראית לו. זאת בעיקר כאשר מתכונת הפירוק המבוקשת כופה על שותף אחר לוותר על זכות קניין שלו, בעוד השותף המבקש לא משלם כל מחיר.
לעניין שאלתך השניה - צריך לבדוק את האופציה להגיש תביעה כספית.

תומר שזר, עו"ד ומגשר
מנהל הפורום.