הנושא שייך לפורום הוצל"פ

שלום, בשנת 2005 אבי הובהל ע"י אמבולנס לבי"ח כתוצאה מבעיות בלב, לאחר שחרורו ממיון ניגשנו לקופ"ח וקיבלנו טופס 17 בעבור הטיפול בבי"ח. כיום 7 וחצי שנים לאחר האירוע קיבלנו טלפון ממשרד עו"ד כי בעקבות האירוע יש לנו חוב של 1250 ש"ח לאמבולנס+ריבית כי לא שילמנו בזמן. קיבלנו את הידיעה די בהפתעה, ראשית איננו מתחמקים מתשלום שירותים ובטח לא מתשלום חובותינו, שנית הנחנו כי התשלום בעבור האמבולנס והמיון הינו אחד, וזאת כי לא קיבלנו שום מכתב/מסמך בדואר המעיד אחרת (איננו נוהגים לבקר בבי"ח ולכן חוסר ההבנה). המשרד טען כי נשלחו מכתבים רבים לביתנו וכי לא הגבנו בהתאם, וכי נפתחו הליכי הוצאה לפועל נגדנו ואם לא נשלם, חשבון הבנק יעוקל וכו'. לשאלתי לאן "נשלחו" המכתבים, נתברר כי לכתובת מגורים ישנה בה אנו לא חיים עוד משנת 2003, טרם הפינוי לבי"ח. לשאלתי אם ישנן הוכחות למכתבים, דואר רשום או כל תיעוד אחר, התבשרתי כמובן שלא וכל שעליי לעשות זה לשלם במיידי. ביקשתי מהבחורה בצידו השני של הקו לשלוח לי מכתב לכתובת העדכנית והיא אמרה שתוך שבוע אקבלו. כמובן שלא קיבלתי שום מכתב, ולאחר שבוע שוחחתי עם המשרד על מנת לברר מה עם המכתב, הם טענו שנשלח, ואני אינני קיבלתי, ביקשתי שתלח בדואר רשום אולם קיבלתי סירוב ונאמר לי "כנראה שיש לך בעיה בדואר". כך עברו להם שבועיים וחצי ולא קיבלתי מכתב ולא חצי מכתב אודות החוב. לאחר שבועיים וחצי נסעתי בעצמי למשרד, לקחתי את המכתב "האבוד" ושילמתי בו במקום את הקנס. תשלום הקנס התבצע לא מתוך הכרה בו או הבנה כי אני באמת חייבת, אלא מתוך רצון שחשבוני לא יעוקל בטח לא בגלל חוב קטן לאמבולנס ע"ס 366 ש"ח שגדל פלאים ל-1250 ש"ח ללא ידיעתי על קיומו. וכעת לשאלה- האם כדאי לי לגשת לבימ"ש לתביעות קטנות? במהלך השבועיים מרגע הידיעה עד רגע התשלום זה המהלך היחיד ששקלתי לבחור בו, לשלם ואז לתבוע את ההפרש. באמת ובכנות שלא ידעתי אודות החוב ובטח שהייתי משלמת כ-400 ש"ח לאמבולנס, ועל אחת כמה וכמה שהביטוח בקופ"ח היה מכסה זאת בעצמו אילו הייתי מגישה את המסמכים הנדרשים. אולם לא ידעתי אודותיו ולא קיבלתי מעולם שום הודעה/מכתב. אם המשרד עו"ד הצליחו להשיג אותנו טלפונית לאחר 7 שנים, יכלו לעשות זאת גם לפני 7 שנים. נוסף על כך נראה כי המעט שהמשרד יכול היה לעשות זה להוציא דואר רשום ע"מ לתעד קבלה/אי קבלה, נראה לי כמו שלב הכרחי בתהליך הגבייה. מה דעתכם? תודה רבה וסליחה על אורך המכתב.