ענישה שונה לנאשמים בביצוע עבירה בצוותא

אלי יקר, תיקון 113 לחוק העונשין למעשה קובע בסעיף 40יא. כי " בגזירת העונש המתאים לנאשם כאמור בסעיף 40ג(ב), רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר כי ראוי לתת להן משקל בנסיבות המקרה, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם:" אחת הנסיבות הללו מופיעה בתת הסעיף 6 הקובע "
(6)  שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק; ואולם כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו;"- כלומר, ניתן להקל בעונשו של השותף אשר שיתף פעולה עם רשויות החוק והודה באשמה, אך אין להחמיר עם נאשם רק בשל שבחר לנהל הוכחות.
יחד  עם זאת, התמונה הפרקטית קצת שונה, שכן אם השותף הראשון הודה  במסגרת הסדר טיעון, הרי שהסדר מטבעו מזכה נאשם בהטבות בענישה אשר הינן מעבר למקובל על מי שמודה בעבירה ללא הסדר- כשנאשם מודה בהסדר הרבה פעמים הוא גם הופך לעד תביעה כנגד שותפו ובכל מקרה הוא ויתר על האפשרות להיות מזוכה בתיק והראה גם נטילת אחריות למעשיו שאף היא שיקול להקלה בדין- כך שבפועל אמנם, בית המשפט לא אמור להחמיר עם נאשם רק בשל שהוא בחר לנהל הוכחות, הרי שבהחלט ייתכנו פערים בענישה, הגם שאם הם גדולים מידי, הרי בהחלט הדבר נותן פתח לערעור מטעמי אחידות בענישה.
מקווה שהייתי לך לעזר
בברכה,



אמיר מורשתי, עו"ד

מנהל פורום פלילי



דרך אבא הילל סילבר 12, מגדל ששון חוגי, רמת גן

טל': 03-6126260; מייל: amir@morashti.co.il