תשובה
עדות בתמורה למשהוא
גילי
04/02/10
שמעתי . לא יודע כמה זה נכון. על כך שבמשפט פלילי הפרקליטות יכולה להציע הצעה למישהוא שיהיה עד מטעמה ובתמורה לא תגיש נגדו כתב אישום או תבקש למענו עונש חמור פחות. האם דבר זה קיים?
והאם הוא לא קצת בעייתי ? . כי יש בו ניחוח של שוחד ( למרות שעדותם כנה ואמיתית) ומה ההגנה נוהגת להגיב על עדויות כאלו במידה והן קיימות?
והאם הוא לא קצת בעייתי ? . כי יש בו ניחוח של שוחד ( למרות שעדותם כנה ואמיתית) ומה ההגנה נוהגת להגיב על עדויות כאלו במידה והן קיימות?
תשובה
שאול אמרני, עו"ד
04/02/10
שלום;
אכן שמעת נכון. בדרך כלל זה נקרא הסכם עד מדינה. דהיינו, שותף בעבירה מקבל הקלה בעונשו בדרך זו או אחרת, עד כדי מחיקת כתבי אישום נגדו בתמורה לעדותו נגד שותפיו לעבירה.
יכול להיות, ויש מי שטוען שהסכם כזה פסול מבחינה מוסרית, אך בפועל יש בו היגיון מסוים ומכל מקום נוהגים להשתמש בו. מכל מקום לא מדובר בשוחד כי שוחד קיים רק לגבי עובד ציבור ועד במקרה כזה אינו עונה על הגדרת עובד ציבור. מה גם שלגופה של עבירת השוחד אין בכך שוחד. אך ההסדר אינו חף מבעיות.
הסנגור במקרה כזה משתמש בהסכם על מנת לערער את אמינותו של עד המדינה. הוא ינסה לשכנע את בית המשפט שעד המדינה אינו אמין ולא צריך לסמוך על עדותו וכל שכן לא להרשיע את הנאשמים על בסיס עדותו, משום שלטענתם הוא אומר את מה שהתביעה רוצה שיואמר רק בתמורה להקלה בעונשו.
המחוקק מבין אף הוא את הבעיה בנסיבות אלו ולכן קבע שלגבי עד מדינה יש צורך בראיית סיוע על מנת להרשיע. זאת רק כאשר מבקשים לבסס הרשעה על סמך עדותו היחידה של עד המדינה. אם בנוסף לעדותו של עד המדינה יש ראיות נוספות הרי שאין צורך בסיוע.
זה טיעון מעניין אך לא הייתי בונה על זה הרבה. בסופו של יום בית המשפט יבחן את העדות ואת אותות האמת בעדותו של עד המדינה ויחליט האם להרשיע את הנאשמים או לא.
אכן שמעת נכון. בדרך כלל זה נקרא הסכם עד מדינה. דהיינו, שותף בעבירה מקבל הקלה בעונשו בדרך זו או אחרת, עד כדי מחיקת כתבי אישום נגדו בתמורה לעדותו נגד שותפיו לעבירה.
יכול להיות, ויש מי שטוען שהסכם כזה פסול מבחינה מוסרית, אך בפועל יש בו היגיון מסוים ומכל מקום נוהגים להשתמש בו. מכל מקום לא מדובר בשוחד כי שוחד קיים רק לגבי עובד ציבור ועד במקרה כזה אינו עונה על הגדרת עובד ציבור. מה גם שלגופה של עבירת השוחד אין בכך שוחד. אך ההסדר אינו חף מבעיות.
הסנגור במקרה כזה משתמש בהסכם על מנת לערער את אמינותו של עד המדינה. הוא ינסה לשכנע את בית המשפט שעד המדינה אינו אמין ולא צריך לסמוך על עדותו וכל שכן לא להרשיע את הנאשמים על בסיס עדותו, משום שלטענתם הוא אומר את מה שהתביעה רוצה שיואמר רק בתמורה להקלה בעונשו.
המחוקק מבין אף הוא את הבעיה בנסיבות אלו ולכן קבע שלגבי עד מדינה יש צורך בראיית סיוע על מנת להרשיע. זאת רק כאשר מבקשים לבסס הרשעה על סמך עדותו היחידה של עד המדינה. אם בנוסף לעדותו של עד המדינה יש ראיות נוספות הרי שאין צורך בסיוע.
זה טיעון מעניין אך לא הייתי בונה על זה הרבה. בסופו של יום בית המשפט יבחן את העדות ואת אותות האמת בעדותו של עד המדינה ויחליט האם להרשיע את הנאשמים או לא.
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי