איך עיקרון השבת המצב לקדמותו מתמודד עם קיצור תוחלת חיים בניתוחים?

שלום רב, נפגעתי בעבודה, מחלת מקצוע חשוכת מרפא, 100% נכות קבועה. מצב מחמיר מדי שנה. ישנו טיפול יחיד שמחזיר את מצבי לתפקוד מלא - ניתוח (השתלת איבר פגום). מאידך, אחרי השתלה קיים קיצור תוחלת חיים לעומת המשך להיות נכה 100%, שורדים כ-10 שנים בממוצע עד דחיית שתל.
חברת ביטוח של המעביד מסרבת לפצות הוצאות הניתוח בטענה שקיצור תוחלת חיים חשוב יותר מעיקרון השבת מצב לקדמותו. גם המומחים מעדיפים להמתין עד שמצבי יחמור עוד, שישאר לחיות פחות מ-10 שנים על מנת לא לקצר תוחלת חיים. ברור שסבל, מגבלות וכאבים המומחים לא לוקחים לחשבון, אלא רק העיקרון שלא לקצר תוחלת חיים.
אני מעדיף לחיות אולי פחות אך בריא לחלוטין ללא סבל.
אני מתכוון להגיש ערעור לעליון ועדיף לדעת - האם עיקרון השבת מצב לקדמותו (שלפיו לדעתי אני כן רשאי לעבור ניתוח בכל רגע ולהפוך לאדם בריא), חשוב יותר מכל סיבוכים בגין הניתוח, כולל קיצור תוחלת חיים? תודה רבה