אין עונש מוות בישראל
נוכחות בעונש מוות בישראל
חן
23/11/14
היי,
יש לנו שאלה בעבודה ואנחנו לא מוצאים תשובה לה בשום מקום..
מי רשאי להיות נוכח בעת
הוצאה לפועל של עונש מוות בישראל?
תודה
יש לנו שאלה בעבודה ואנחנו לא מוצאים תשובה לה בשום מקום..
מי רשאי להיות נוכח בעת
הוצאה לפועל של עונש מוות בישראל?
תודה
אין עונש מוות בישראל
f
24/11/14
האדם האחרון ,שהוציאו להורג היה אייכמן .
נוכחים בביצוע גזר דין מוות (תשובה חלקית)
עופר בן אברהם
24/11/14
1. בישראל קיים עונש מוות
על עבירות חמורות לפי חוק השיפוט הצבאי,
לפי החוק לעשיית דין בנאצים
ובעוזריהם, לפי חוק
העונשין ולפי תקנות ההגנה (שעת-חירום).
לדוגמה, סעיף
300 (ב) לחוק
העונשין קובע, כי "מי
שהורשע ברצח לפי סעיף 2 (ו)
לחוק לעשיית דין בנאצים
ועוזריהם, תש"י
- 1950, דינו - מיתה";
סעיף 97 (א)
לחוק העונשין קובע, כי
"מי שעשה, בכוונה
לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה
שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו
- מיתה או מאסר עולם".
2. סעיף 57 לפקודת
בתי הסוהר קובע, כי בשעת
ביצוע גזר דין מוות יהיו נוכחים המנהל
והרופא של בית הסוהר; פקיד
מינהל המחוז; שני שוטרים
או פקידי בית המשפט שהיו נוכחים בבית
המשפט בזמן שהאסיר נידון למיתה והם יכולים
לזהותו כמי שנידון; וכן
רב או כהן דתו של האסיר, אם
ביקש זאת האסיר.
למיטב הבנתי, נוסח
הסעיף אינו שולל נוכחים נוספים, לפי
שיקול דעת מנהל בית סוהר (אין
בסעיף ביטוי כגון: "ואלה
בלבד"). כך נראה לי
חרף דרישת החשאיות, הקבועה
בתקנה 298 לתקנות בתי
הסוהר משנת 1925 (!): "התליה
תיעשה בחשאי בתוך בית הסוהר, לא
יאוחר מ-8 שעות בבוקר"
(הכוונה, לדעתי:
לא יאוחר משעה שמונה בבוקר).
3. לגבי גזרי דין מוות,
שנחרצו בבתי משפט צבאיים,
הרמטכ"ל
מוסמך לקבוע בצו הוראות הנוגעות לגזר
הדין ולהוצאה להורג, בהתאם
לתקנה 52 לתקנות ההגנה
(שעת-חירום).
צו כאמור (אם
פורסם) חיפשתי ולא
מצאתי.
4. סעיף 493(א)
לחוק השיפוט הצבאי קובע,
כי "עונש
מוות שהוטל לפי חוק זה יבוצע ביריה".
מידע נוסף על עונש כזה לא
מצאתי, אך סביר להניח,
שגם לגבי זה הרמטכ"ל
הוא הקובע.
נ"ב:
אני תוהה מה בדיוק אתם עושים
בעבודה שלכם, שזה הנושא
שמעסיק אתכם. :)
על עבירות חמורות לפי חוק השיפוט הצבאי,
לפי החוק לעשיית דין בנאצים
ובעוזריהם, לפי חוק
העונשין ולפי תקנות ההגנה (שעת-חירום).
לדוגמה, סעיף
300 (ב) לחוק
העונשין קובע, כי "מי
שהורשע ברצח לפי סעיף 2 (ו)
לחוק לעשיית דין בנאצים
ועוזריהם, תש"י
- 1950, דינו - מיתה";
סעיף 97 (א)
לחוק העונשין קובע, כי
"מי שעשה, בכוונה
לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה
שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו
- מיתה או מאסר עולם".
2. סעיף 57 לפקודת
בתי הסוהר קובע, כי בשעת
ביצוע גזר דין מוות יהיו נוכחים המנהל
והרופא של בית הסוהר; פקיד
מינהל המחוז; שני שוטרים
או פקידי בית המשפט שהיו נוכחים בבית
המשפט בזמן שהאסיר נידון למיתה והם יכולים
לזהותו כמי שנידון; וכן
רב או כהן דתו של האסיר, אם
ביקש זאת האסיר.
למיטב הבנתי, נוסח
הסעיף אינו שולל נוכחים נוספים, לפי
שיקול דעת מנהל בית סוהר (אין
בסעיף ביטוי כגון: "ואלה
בלבד"). כך נראה לי
חרף דרישת החשאיות, הקבועה
בתקנה 298 לתקנות בתי
הסוהר משנת 1925 (!): "התליה
תיעשה בחשאי בתוך בית הסוהר, לא
יאוחר מ-8 שעות בבוקר"
(הכוונה, לדעתי:
לא יאוחר משעה שמונה בבוקר).
3. לגבי גזרי דין מוות,
שנחרצו בבתי משפט צבאיים,
הרמטכ"ל
מוסמך לקבוע בצו הוראות הנוגעות לגזר
הדין ולהוצאה להורג, בהתאם
לתקנה 52 לתקנות ההגנה
(שעת-חירום).
צו כאמור (אם
פורסם) חיפשתי ולא
מצאתי.
4. סעיף 493(א)
לחוק השיפוט הצבאי קובע,
כי "עונש
מוות שהוטל לפי חוק זה יבוצע ביריה".
מידע נוסף על עונש כזה לא
מצאתי, אך סביר להניח,
שגם לגבי זה הרמטכ"ל
הוא הקובע.
נ"ב:
אני תוהה מה בדיוק אתם עושים
בעבודה שלכם, שזה הנושא
שמעסיק אתכם. :)
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי