חשיפת זהות סטודנטים שפרסמו לשון הרע במשוב אנונימי – האם זה אפשרי?
משוב מרצים
חשיפת זהות סטודנטים שפרסמו לשון הרע במשוב אנונימי – האם זה אפשרי?
על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965, פרסום דבר שיש בו כדי להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו בשל תכונות המיוחסות לו, או לפגוע במשרתו, בעסקו או במקצועו – עשוי להיחשב לשון הרע (סעיף 1 לחוק). פרסום משוב פומבי המכיל דברי שקר או עלילות עליך, בפרט כאשר הוא זמין לכלל הסטודנטים, בהחלט עלול להיחשב כלשון הרע.
עם זאת, יש לקחת בחשבון שני קשיים עיקריים:
אנונימיות הכותבים: מאחר שהמשוב אנונימי, קשה לדעת מי כתב את הדברים. חשיפת זהות הכותבים: דרישת חשיפת זהות האנשים מאחורי הפרסום ("חשיפת פרטי גולש אנונימי") ובהנחה (סבירה למדי) שהמכללה תסרב למסור את פרטי הכותבים, מחייבת פנייה לבית המשפט.בעניין זה יש כמה שיקולים חשובים:
האם המשוב נחשב כביקורת מוגנת במסגרת הגנות החוקהאם יש עניין ציבורי בפרסום או שמא מדובר בהכפשה נטולת בסיס.האם יש סיכוי ממשי לחשוף את זהות המפרסמים בדרך טכנית, ומה הסבירות שהמכללה מחזיקה במידע כזה.סיכום והמלצה:
באופן עקרוני, קיימת אפשרות לפעול לחשיפת זהות המפרסמים באמצעות פנייה משפטית מתאימה, אך הדבר כרוך בהליך משפטי שדורש ראיות ראשוניות.
יש לבחון את כל המכלול באופן קפדני וזהיר, לנתח מה בדיוק נכתב ולקבל החלטה מושכלת.
העניין אינו פשוט בכלל, קיימים שיקולים נוספים אשר מורכב כאן לפרטם, אך בהחלט יש להביאם בחשבון.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
האם ניתן לתבוע בגין פרסום לשון הרע במסגרת הליך משפטי?
האם ניתן לתבוע חברה או עמותה בלשון הרע?
האם ניתן לוותר על חסינות המוקנית בחוק איסור לשון הרע?
תביעה נגד וועד הבית: מותר או אסור לפרסם?
האם ניתן לתבוע את רשות המיסים על נזקי עיקול שגוי?