מה ההבחנה בין צד ג' לצד ד' בהליכי גביית דמי שכירות?
מה ההבדל בין צד ג' לצד ד'?
יש גורם מסוים הטוען שהזכאות לדמי השכירות שייכת לו ולא לחייב.
במצב זה נקבע שהשוכרים יפקידו את דמי השכירות לתיק ההוצל"פ והם יעוכבו עד להכרעה במחלוקת לגבי זהות הגורם הזכאי לדמי השכירות (הליך המתנהל בבית משפט מוסמך)
שאלתי היא: האם השוכרים במצב דברים זה הם צדדי ג' ביחס לזוכה או צדדי ד'? ואם כן, מה משמעות ההבחנה בניהם?
האם בנסיבות אלו אפשר לבקש מהרשם להורות כי צד ג' (הטוען לזכות בדמי השכירות), יגבה את דמי השכירות בפועל ולחילופין שהבקשות לחיוב צדדי ד' בחוב הפסוק (שאינו משולם לא לטוען להם ולא לתיק ההוצל"פ בניגוד להחלטות), ימסרו לו כדי שיעבירם לשוכרים, שמתחמקים מלקבל דברי דואר מטעם הזוכה?
תודתי מראש על כל הצעה מעשית!
ג ד או ה
.אם אני מבין נכון, השוכרים מתחמקים מתשלום. שקלו לפעול כנגד הנכס עצמו, מימוש באמצעות כינוס נכסים.
בברכה,
משה שרגא, עו"ד
מנהל פורום פשיטת רגל ופורום עורכי דין
דרך מנחם בגין 65, ת"א
טל': 077-5412650; מייל: ms@praklit.info
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
האם ההוצאה לפועל יכולה לעקל רכב שקיבלתי במתנה?
כיצד משפיעים כספי פנסיה על חובות פושט רגל במקרה של היעדר צוואה?
האם יש יתרון באיחוד תיקים בהוצאה לפועל עבור אדם עם חובות שונים?
האם מסירה של אזהרה בהוצאה לפועל לכתובת שבפינוי־בינוי נחשבת תקפה?
מה הסכום המינימלי שמותר להשאיר לחייב במיליונים כדי לא לעקל אותו?
הוצאה לפועל מזונות
הרמת מסך בהוצאה לפועל
איחוד תיקים בהוצאה לפועל
כינוס נכסים