הוצאת לשון הרע

טל שלום,
1. במסגרת חקירה פלילית סביר שיהיה "מרחב פעולה" רחב ושיטות חקירה מגוונות, לצורך ביצוע החקירה וגילוי האמת.
2. מכאן ובזהירות, לא נראה שפעולות חקירה יהוו לשון הרע במלוא מובנו של החוק.
3. בנוסף, וככל שברצונך להגיש תלונה נגד החוקרים, הרי שעומדת להם זכות הגנה מסוימת בתור עובדי ציבור.
בהצלחה

1. לשון הרע היא (בתמצית) דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לבזותו, לעשותו מטרה לשנאה או ללעג, לפגוע במשלח ידו וכדומה.
2. חוק איסור לשון מתיר פרסומי לשון הרע שהם אמת ויש בהם עניין ציבורי, או שנעשו בתום לב בנסיבות מסוימות. אבל החוק קובע, בין היתר, כי חזקה על הנאשם או הנתבע, שעשה את הפרסום שלא בתום לב, אם הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו (סעיף 16(ב)(1)). מכאן שאין שום הגנה למי שמפרסם פרסום פוגע שהוא כוזב ביודעין. ואין גם שום חסינות בחוק לאנשי משטרה.
3. סעיף 7א (א) לפקודת הנזיקין אמנם קובע, כי "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין"; אבל המשך הסעיף מסייג: "הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור, שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור".
וגם בהנחה שההוראה חלה, היא אינה מבטלת את זכותו של הנפגע לתבוע את מי שאחראי לפרסום, אלא רק משנה את זהות האחראים (= הנתבעים), כאמור בסעיף 7א(ב) לפקודה:
"אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריותה של המדינה או של רשות ציבורית לפי סעיפים 13 ו- 14 ולפי כל דין" (כלומר, אם השוטרים עצמם חסינים מתביעה בהתאם לסעיף האמור, אפשר להגיש את התביעה נגד המדינה).
4. במקרים חריגים עשויה לעמוד לנפגע מהפרסום גם עילת תביעה בגין נגישה, לפי סעיף 60 לפקודה:
"נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל - למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת - נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים".