דעה של עורך דין אינה חוק
למר חיים
רפי
05/05/15
. מותר כן להשתמש במידע מגישור!!
אפשר לצפות שבית המשפט יכיר
בחריגים הבאים לחיסיון הגישור
==============================================
למרות הלשון החד משמעית של סעיף החיסיון, ברור הצורך להכיר
במקרים חריגים שבהם ניתן יהיה להשתמש במידע מהגישור כראיה. מפסק דין שנתן בית הדין
הארצי לעבודה, מפי סגן הנשיא (דאז) השופט אדלר, בדב"ע נו/ 3-309 יצחק הלווינג
נ' יורם אלרואי, פד"ע ל 13, ניתן ללמוד שבית הדין יהיה מוכן להכיר, במקרים
מסוימים, בקיומם של חריגים לחיסיון, למרות שחריגים אלו אינם מפורטים בחוק או
בתקנות הגישור
יתאפשר שימוש במידע מהליך הגישור בתביעות שבין הצדדים
לגישור לבין המגשר בנושאים הקשורים לטענות בדבר התנהגות בלתי הולמת של המגשר או
הפרת חובה על ידו. זוהי פרשנות סבירה להוראת החיסיון, שמתיישבת עם מטרותיו.
אפשר לצפות שבית המשפט יכיר
בחריגים הבאים לחיסיון הגישור
==============================================
למרות הלשון החד משמעית של סעיף החיסיון, ברור הצורך להכיר
במקרים חריגים שבהם ניתן יהיה להשתמש במידע מהגישור כראיה. מפסק דין שנתן בית הדין
הארצי לעבודה, מפי סגן הנשיא (דאז) השופט אדלר, בדב"ע נו/ 3-309 יצחק הלווינג
נ' יורם אלרואי, פד"ע ל 13, ניתן ללמוד שבית הדין יהיה מוכן להכיר, במקרים
מסוימים, בקיומם של חריגים לחיסיון, למרות שחריגים אלו אינם מפורטים בחוק או
בתקנות הגישור
יתאפשר שימוש במידע מהליך הגישור בתביעות שבין הצדדים
לגישור לבין המגשר בנושאים הקשורים לטענות בדבר התנהגות בלתי הולמת של המגשר או
הפרת חובה על ידו. זוהי פרשנות סבירה להוראת החיסיון, שמתיישבת עם מטרותיו.
דעה של עורך דין אינה חוק
חיים
05/05/15
אתה מצטט
מתוך מאמר שמצאת בחיפוש ברשת ומציג אותו
כאילו זה החוק.
את
המאמר הזה, "חובת
הסודיות של המגשר וחיסיון הגישור",
כתב
עו"ד
עומר שפירא,
והוא
מגלה את דעתו של הכותב בלבד.
מה
עוד, שבפתיח
למאמר נכתב באותיות מודגשות:
"חיסיון
הגישור הינו חיסיון מוחלט,
לפיו
אין לבית המשפט שיקול דעת להורות על גילוי
מידע שנמסר במהלך הגישור וקבלתו כראיה.
עם
זאת ברור הצורך להכיר במקרים חריגים שבהם
ניתן יהיה להשתמש במידע מהגישור כראיה.
קיימת
אי וודאות ביחס לחריגים שונים -
ולכן
יש צורך להסדיר באופן מפורש בחוק את הנושא.
משרד
המשפטים כבר מצוי בתהליך בחינה של החיסיון
במגמה לשנות את החקיקה".
המאמר
הזה פורסם באתר של לשכת עורכי הדין
ב-25.02.03, וזו
עובדה שהיום,
5.5.15, עדיין
החוק קובע:
"דברים
שנמסרו במסגרת הליך גישור,
לא
ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי"
(סעיף
79ג(ד)
לחוק
בתי המשפט").
אז
מכך שעורך דין עומר שפירא חשב בשנת 2003,
"שבית
הדין יהיה מוכן להכיר,
במקרים
מסוימים, בקיומם
של חריגים לחיסיון,
למרות
שחריגים אלו אינם מפורטים בחוק או בתקנות
הגישור",
עדיין
לא נובע שבית הדין בשנת 2015
באמת
יכיר בחריגים כאלה,
במיוחד
לא בהקלטה שנעשתה בלי רשות,
ובטח
שלא בהקלטה שהיא האזנת סתר.
גם בשרשור
קודם הבאת קטעים ממאמר שמצאת והצגת אותו
כחוק, אבל
משאלת המשך ששאלת ("מה
ההבדל אם אני יוצא לשירותים או מקליט מעבר
לדלת? בשני
המקרים אני לא נמצא בחדר")
הוכחת,
שלא
הבנת את כוונת הכותב.
לא
נאמר שם, שמותר
להקליט בסתר מעבר לדלת,
אלא
שמי שרק מקשיב לשיחת הזולת,
ללא
מכשיר הקלטה או מיקרופון,
גם
אם הוא עושה זאת בלי הסכמת איש מבעלי
השיחה, אינו
עובר על חוק האזנת סתר (אבל
ייתכן, תלוי
בנסיבות, שהוא
עובר על חוק אחר,
למשל,
חוק
הגנת הפרטיות).
ובקשר
לשרשור שנמחק (לא
אני מחקתי),
שסיפרת
שצילמת אותו,
מצדי
אתה יכול גם למסגר אותו ולתלות אותו מעל
המיטה שלך.
ובאשר
לאבא שלי, שאתה
כל כך מתעניין בו,
אני
לא יודע מה שלומו ואם הוא מזהה אותי,
כי
הוא מת לפני שלושים שנה,
והוא
לא חזר מאז לספר לי כלום.
מתוך מאמר שמצאת בחיפוש ברשת ומציג אותו
כאילו זה החוק.
את
המאמר הזה, "חובת
הסודיות של המגשר וחיסיון הגישור",
כתב
עו"ד
עומר שפירא,
והוא
מגלה את דעתו של הכותב בלבד.
מה
עוד, שבפתיח
למאמר נכתב באותיות מודגשות:
"חיסיון
הגישור הינו חיסיון מוחלט,
לפיו
אין לבית המשפט שיקול דעת להורות על גילוי
מידע שנמסר במהלך הגישור וקבלתו כראיה.
עם
זאת ברור הצורך להכיר במקרים חריגים שבהם
ניתן יהיה להשתמש במידע מהגישור כראיה.
קיימת
אי וודאות ביחס לחריגים שונים -
ולכן
יש צורך להסדיר באופן מפורש בחוק את הנושא.
משרד
המשפטים כבר מצוי בתהליך בחינה של החיסיון
במגמה לשנות את החקיקה".
המאמר
הזה פורסם באתר של לשכת עורכי הדין
ב-25.02.03, וזו
עובדה שהיום,
5.5.15, עדיין
החוק קובע:
"דברים
שנמסרו במסגרת הליך גישור,
לא
ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי"
(סעיף
79ג(ד)
לחוק
בתי המשפט").
אז
מכך שעורך דין עומר שפירא חשב בשנת 2003,
"שבית
הדין יהיה מוכן להכיר,
במקרים
מסוימים, בקיומם
של חריגים לחיסיון,
למרות
שחריגים אלו אינם מפורטים בחוק או בתקנות
הגישור",
עדיין
לא נובע שבית הדין בשנת 2015
באמת
יכיר בחריגים כאלה,
במיוחד
לא בהקלטה שנעשתה בלי רשות,
ובטח
שלא בהקלטה שהיא האזנת סתר.
גם בשרשור
קודם הבאת קטעים ממאמר שמצאת והצגת אותו
כחוק, אבל
משאלת המשך ששאלת ("מה
ההבדל אם אני יוצא לשירותים או מקליט מעבר
לדלת? בשני
המקרים אני לא נמצא בחדר")
הוכחת,
שלא
הבנת את כוונת הכותב.
לא
נאמר שם, שמותר
להקליט בסתר מעבר לדלת,
אלא
שמי שרק מקשיב לשיחת הזולת,
ללא
מכשיר הקלטה או מיקרופון,
גם
אם הוא עושה זאת בלי הסכמת איש מבעלי
השיחה, אינו
עובר על חוק האזנת סתר (אבל
ייתכן, תלוי
בנסיבות, שהוא
עובר על חוק אחר,
למשל,
חוק
הגנת הפרטיות).
ובקשר
לשרשור שנמחק (לא
אני מחקתי),
שסיפרת
שצילמת אותו,
מצדי
אתה יכול גם למסגר אותו ולתלות אותו מעל
המיטה שלך.
ובאשר
לאבא שלי, שאתה
כל כך מתעניין בו,
אני
לא יודע מה שלומו ואם הוא מזהה אותי,
כי
הוא מת לפני שלושים שנה,
והוא
לא חזר מאז לספר לי כלום.
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי