מצטער, אין בתמונה חנייה של נכה, יש אמנם שלט, אבל הוא
לכל אלה החונים בחניית נכים – חובה לקרוא!
03/01/14
BEN LIVNAT כתב בפייסבוק ואני חייב לשתף אתכם בדברים, כפי שהוא כתב:
אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל... חזרתי היום הביתה באיזור 2:00 לפנות בוקר. כמות הדמעות שרצו לפרוץ ממני וכמות הכאב שחשתי... אני לא מסוגל לתאר במילים.
התחלתי ללכת לכיוון הבית לאחר שחניתי את האוטו. פתאום מישהו (קוראים לו רוני) קרא לי מתוך מכו...נית, ביקש עזרה בנימוס ובעדינות יתר, והצטער על כך שהוא מבקש ממני בכלל לעזור לו לשחרר את ההגה שננעל לו, כי יד ימין שלו משותקת. הוא נכה צה"ל. כמובן שעזרתי לו. הוא הודה לי כאילו הורדתי לו כוכב מהשמיים.
בזמן השיח בינינו – שמעתי בדיבור שלו גמגום לא טבעי, הוא צלע והיד המשותקת... סיקרן אותי מה הסיפור שלו.
הסתבר שהוא שירת ביחידה מובחרת בצה"ל, מחזור אוג' 1991, ונפצע באחת הפעולות בשומרון מקליע שחדר לו לעורף. פינו אותו במסוק והיו צריכים לפתוח לו את הראש. בניתוח, פגעו לו באיזורים בעצבים שגרמו לו לכל הפציעות המנטליות, מוטוריות ופיזיות שציינתי ועוד כמה נוספות.
בנוסף, הוא ציין שכדי לקבל את אחוזי נכות צה"ל, הוא היה צריך להלחם על כך בשיניים ועבר מסכת עינויים. גם אחרי כל זה – הוא לא קיבל 100% נכות!
רוני הוא אדם כל כך עדין, שכל כך נעים לשוחח איתו, ואי אפשר היה שלא לחוש בכאב שלו שגרם לי ברגע לשכוח מכל דבר שחשבתי אי פעם שהכאיב לי בצורה כלשהי. הכל התגמד באותו רגע. לשמוע בנאדם כמוהו אומר שהוא עוד מעט בן 40 ומרגיש שהוא נע בין חיים ומוות, שכל מה שהוא רצה זה להתמסד ולהקים משפחה... ובסופו של יום, הוא רק מנסה לשרוד... לשמוע אותו אומר שהוא מוכן להחזיר את כל הפריבילגיות שהוא מקבל בתור נכה ורק לקבל את הבריאות שלו חזרה... אני חושב שאתם מבינים לבד כבר מה הרגשתי.
רוני סיפר לי שהוא חנה רחוק מהבית כי מישהו תפס לו את חניית הנכה שלו ליד הבית. באותו רגע, רק רציתי למצוא את הבנאדם הזה ולקרוע אותו לחתיכות.
הרגשתי צורך ללוות אותו לבית, ורוני שאל בדרך אם אני רוצה לראות את החניה שלו שתפסו לו. כמובן שהסכמתי. הבחור שתפס לרוני את החניה, חנה על כשליש מהחניה של רוני אבל בשל תוספת למדרכה מול החניה, ועקב כך שכדי לסובב את ההגה רוני נדרש להעזר ב"תפוח" שנמצא על ההגה – רוני לא יכל/התקשה מאוד להכנס לחניה שלו, לכן ויתר וחנה רחוק (באיזור ביאליק ברמת גן כמעט בלתי אפשרי למצוא חניות בשעות המאוחרות של הלילה).
הצעתי לרוני שאצלם את הרכב של הבחור שתפס לו את החניה ואפעל נגדו, אבל הוא סירב וסיפר שבפעם האחרונה שהוא עשה צעד כזה, קרא למשטרה ושמו דו"ח ל"תופס החניה שלו", הוא קיבל בתגובה הרבה שריטות על האוטו.
יש שתי סיבות עיקריות שאני רושם את הסטטוס הזה:
1. כדי להעלות לאנשים את המודעות שלא יחנו בחניית נכים!!! לא סתם יש לאנשים נכים חניה שמורה! אנשים שאתם רואים ברחוב, אין לכם מושג מי הם, מה הם עברו, ומה הם עוברים ביום-יום. מאיפה המצפון והאומץ לתפוס חניה מסומנת של מישהו נכה? את אף אחד זה לא מעניין שלא מצאתם חניה אחרת. תפסיקו להתנהג בגסות וחוסר התחשבות, ולגרום לאותם האנשים עוגמת נפש נוספת מעבר למה שהם עוברים וחשים גם ככה.
2. כדי לעזור לרוני ספיציפית, ולגרום לעיריית רמת גן שתוריד את תוספת המדרכה מול החניה של רוני, ותאפשר לו לחנות את רכבו בקלות (התוספת מסומנת בתמונה בעיגול אדום).
אשמח אם תשתפו את הסטטוס הזה כדי לעזור לשאר הנכים ורוני בפרט.
תודה,
בן.
אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל... חזרתי היום הביתה באיזור 2:00 לפנות בוקר. כמות הדמעות שרצו לפרוץ ממני וכמות הכאב שחשתי... אני לא מסוגל לתאר במילים.
התחלתי ללכת לכיוון הבית לאחר שחניתי את האוטו. פתאום מישהו (קוראים לו רוני) קרא לי מתוך מכו...נית, ביקש עזרה בנימוס ובעדינות יתר, והצטער על כך שהוא מבקש ממני בכלל לעזור לו לשחרר את ההגה שננעל לו, כי יד ימין שלו משותקת. הוא נכה צה"ל. כמובן שעזרתי לו. הוא הודה לי כאילו הורדתי לו כוכב מהשמיים.
בזמן השיח בינינו – שמעתי בדיבור שלו גמגום לא טבעי, הוא צלע והיד המשותקת... סיקרן אותי מה הסיפור שלו.
הסתבר שהוא שירת ביחידה מובחרת בצה"ל, מחזור אוג' 1991, ונפצע באחת הפעולות בשומרון מקליע שחדר לו לעורף. פינו אותו במסוק והיו צריכים לפתוח לו את הראש. בניתוח, פגעו לו באיזורים בעצבים שגרמו לו לכל הפציעות המנטליות, מוטוריות ופיזיות שציינתי ועוד כמה נוספות.
בנוסף, הוא ציין שכדי לקבל את אחוזי נכות צה"ל, הוא היה צריך להלחם על כך בשיניים ועבר מסכת עינויים. גם אחרי כל זה – הוא לא קיבל 100% נכות!
רוני הוא אדם כל כך עדין, שכל כך נעים לשוחח איתו, ואי אפשר היה שלא לחוש בכאב שלו שגרם לי ברגע לשכוח מכל דבר שחשבתי אי פעם שהכאיב לי בצורה כלשהי. הכל התגמד באותו רגע. לשמוע בנאדם כמוהו אומר שהוא עוד מעט בן 40 ומרגיש שהוא נע בין חיים ומוות, שכל מה שהוא רצה זה להתמסד ולהקים משפחה... ובסופו של יום, הוא רק מנסה לשרוד... לשמוע אותו אומר שהוא מוכן להחזיר את כל הפריבילגיות שהוא מקבל בתור נכה ורק לקבל את הבריאות שלו חזרה... אני חושב שאתם מבינים לבד כבר מה הרגשתי.
רוני סיפר לי שהוא חנה רחוק מהבית כי מישהו תפס לו את חניית הנכה שלו ליד הבית. באותו רגע, רק רציתי למצוא את הבנאדם הזה ולקרוע אותו לחתיכות.
הרגשתי צורך ללוות אותו לבית, ורוני שאל בדרך אם אני רוצה לראות את החניה שלו שתפסו לו. כמובן שהסכמתי. הבחור שתפס לרוני את החניה, חנה על כשליש מהחניה של רוני אבל בשל תוספת למדרכה מול החניה, ועקב כך שכדי לסובב את ההגה רוני נדרש להעזר ב"תפוח" שנמצא על ההגה – רוני לא יכל/התקשה מאוד להכנס לחניה שלו, לכן ויתר וחנה רחוק (באיזור ביאליק ברמת גן כמעט בלתי אפשרי למצוא חניות בשעות המאוחרות של הלילה).
הצעתי לרוני שאצלם את הרכב של הבחור שתפס לו את החניה ואפעל נגדו, אבל הוא סירב וסיפר שבפעם האחרונה שהוא עשה צעד כזה, קרא למשטרה ושמו דו"ח ל"תופס החניה שלו", הוא קיבל בתגובה הרבה שריטות על האוטו.
יש שתי סיבות עיקריות שאני רושם את הסטטוס הזה:
1. כדי להעלות לאנשים את המודעות שלא יחנו בחניית נכים!!! לא סתם יש לאנשים נכים חניה שמורה! אנשים שאתם רואים ברחוב, אין לכם מושג מי הם, מה הם עברו, ומה הם עוברים ביום-יום. מאיפה המצפון והאומץ לתפוס חניה מסומנת של מישהו נכה? את אף אחד זה לא מעניין שלא מצאתם חניה אחרת. תפסיקו להתנהג בגסות וחוסר התחשבות, ולגרום לאותם האנשים עוגמת נפש נוספת מעבר למה שהם עוברים וחשים גם ככה.
2. כדי לעזור לרוני ספיציפית, ולגרום לעיריית רמת גן שתוריד את תוספת המדרכה מול החניה של רוני, ותאפשר לו לחנות את רכבו בקלות (התוספת מסומנת בתמונה בעיגול אדום).
אשמח אם תשתפו את הסטטוס הזה כדי לעזור לשאר הנכים ורוני בפרט.
תודה,
בן.
מצטער, אין בתמונה חנייה של נכה, יש אמנם שלט, אבל הוא
חיים
03/01/14
חסר תוקף ללא תמרור 437
בעיר ר"ג רוב חניות של הנכים מתומררות עם שלא 439 בלבד ללא תמרור 437, כשדיברתי איתם על כך שהצבת התמרור הינה בניגוד להנחיות, פשוט צחקו עליי,
בעיר ר"ג רוב חניות של הנכים מתומררות עם שלא 439 בלבד ללא תמרור 437, כשדיברתי איתם על כך שהצבת התמרור הינה בניגוד להנחיות, פשוט צחקו עליי,
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי