"אהב את המלאכה ושנא את הרבנות"

חז"ל לימדונו את שבנדון בפרקי אבות שעניינם פרקי מוסר.

כוונתם היתה לאהוב את מלאכת עבודת הקודש/המקדש ולשנוא את השררה, אך מוסד ממלכתי באשר הוא - ודאי שיש לכבד שכן הוא אחד ממוסדות המדינה.

הרבנות הראשית לישראל, כבודה במקומה מונח ולא אליה, כאמור לעיל, התכוונו חז"ל.

מה גם שלשנוא, זה אף פעם לא טוב.

משכך, ביכולתכם לבחור במספר אופציות:

1. לא להתחתן כלל ולהיות ידועים בציבור ובמסגרת זו ביכולתכם לעשות אף הסכם חיים משותפים/הסכם ממון וכו' ולהגדיר את ציפיותיכם, זכויותיכם וחובותיכם במסגרת יחסיכם המשותפים.

2. להתחתן זה לזו כדת משה וישראל ואז נישואיכם יתבצעו על פי ההלכה היהודית גם אם הינכם מגדירים עצמכם כחילוניים ו/או כאתאיסטיים. במסגרת זו וככל שאינכם רוצים להתחתן באמצעות הרבנות הראשית לישראל, אמליץ כי תבדקו אופציה להתחתן כדמו"י באמצעות ארגון "צהר" שפונה לאנשים כמוכם ומסייע רבות מתוך כוונה פילנתרופית וקירוב לבבות.

3. שתתחתנו בנישואין אזרחיים בקפריסין ו/או אחרים ואז תהיו מוגדרים כזוג שהתחתן בנישואין אזרחיים.


באשר להטבות, זכויות וחובות בין האופציות השונות דלעיל, יש שוני והסיבות לכך רבות.

יחד עם זאת, החוק והפסיקה מנסים להשוות במקרים לא מועטים את מעמד הידועים בציבור לנשואים כדמו"י ו/או בנישואין אזרחיים, אך עדיין יש הבדלים שתקצר היריעה מלהכילם בתשובה זו.

באשר לגירושין ח"ו למי שאינו נישא כדמו"י, הרי שלרוב יש צורך בהתערבות ביה"ד הרבני האחראי על נישואין וגירושין של יהודים בישראל.

הסיבה לכך היא כי ע"פ ההלכה היהודית, האשה נקנית בכסף, בשטר ובביאה ומשכך, גם יחסי אישות תופסים לעניין נישואין ומשכך, יש צורך בגט לחומרה ואת זא, כאמור, ביה"ד הרבני מבצע במידת הצורך.