יצא לא מזמן הנחייה במשטרה לא לרשום דוחות כאשר הרכב
טלפון בזמן עצירה ברמזור
דוד
14/02/14
שלום. האם כאשר אני עומד ברמזור ומוציא את הטלפון להסתכל בהודעות או בשיחות שלא נענו. זה נחשב עבירה? או שרק כאשר הרכב בתנועה?
יצא לא מזמן הנחייה במשטרה לא לרשום דוחות כאשר הרכב
חיים
14/02/14
בעמידה מוחלטת, מה הדין לגבי אחיזה בנייד והרכב מדרדר מעט - זה כנראה יהיה נתון לשיקולי (רחמי) השוטר
שימוש בטלפון בזמן עצירה ברמזור אדום
שמעון יעקבי
14/02/14
שלום דוד,
שאלה זו צצה ועולה חדשות לבקרים.
הנה לך פסק דין מחוזי בענין זה. קרא בעיון.
בית המשפט המחוזי בתל – אביב יפו עפ
070890/01
בפני: כב' השופטת ד"ר דרורה פלפל תאריך:
05/02/2003
בעניין: אליקים הררי – המערער נגד
מדינת ישראל - המשיבה
פסק דין
א.
מהות הערעור
זה ערעור על
הרשעתו בדין של המערער, בכך שהשתמש בטלפון הנייד שבמכוניתו שלא באמצעות הדיבורית, בעת עומדו ברמזור אדום.
הערעור נסב על פרשנות תקנה 28 לתקנות התעבורה.
ב.
ה ד י ן
קובעת תקנה 28
לתקנות התעבורה בזו הלשון:
"(א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או את הכידון כל עוד הרכב בתנועה. אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.
(ב)האמור בתקנת המשנה (א) יחול גם על הנוהג ברכב שבו הותקן או מצוי מכשיר טלפון קבוע או נייד, והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרופון המותקן ברכב".
ג. פרשנות הדין
המערער עו"ד במקצועו מסתמך על פסק-דינו של השופט עזרא קמא, שניתן במסגרת בית הדין הצבאי (עת
85/98 התצ"ר נ' טו' חן שנידרמן, צור, לטיעונים), שאומץ ע"י השופטת שרה סירוטה, ס/נשיא בענין ע"פ 70104/02 ברגמן אורי נ' מדינת ישראל מתאריך 20.5.2002.
שני פסקי הדין האלה קבעו כי: "מתן מענה קצרצר" לשיחת טלפון נייד בעת שהרכב איננו בתנועה, דהיינו איננו בנסיעה, אינו נכלל בגדר האיסור שבתקנה 28 (א).
השופטת סירוטה מצטטת בהסכמה את דברי השופט עזרא קמא , כך: "אילו רצה המחוקק להגביל הגבלה ברורה וחד משמעית כל נוהג רכב – בין שהוא רכב נע ובין שהוא רכב עומד – כל עוד נוהג הרכב מצוי בתוך הרכב ונמצא "בסבך התנועה" כי אז היה עליו לאמר דבריו במפורש ובצורה ברורה, כי אל לו לנוהג הרכב, להשתמש בטלפון נייד או קבוע ללא דיבורית, אף אם הרכב אינו נע. אולם ,לא כך עשה המחוקק,
והוא נזקק לענין הטלפון הנייד והדיבורית לתקנה שענינה אחיזת ההגה בשתי ידיים, ומה לנו לענין שיחת הטלפון לענין אחיזת ההגה בשתי ידיו."
טוען עוה"ד הררי כי התוצאה אליה הגיע בימ"ש קמא בענינו, דהיינו שרכב בתנועה כולל גם עצירה ברמזור אדום, :
"מחייב כל נהג הרוצה לשמור על הוראות החוק לעשות
מחקר משפטי ע"מ לדעת באם מותר לו או אסור לו לעשות מעשה מסויים, כגון הסרת יד אחת מגלגל ההגה למשך 48 שניות (כמו במקרה שלנו) בעת שרכבו נמצא בעמידה...פירוש כזה של איסורי החוק הינו שגוי".
אגב, השופט עזרא קמא באותו פס"ד קובע כי מעשה מעין
זה של דיבור בטלפון נייד – שלא באמצעות דיבורית, תוך כדי "פקק" תנועה:
"עשוי לקיים את יסודות העבירה לפי תקנה 21(ב)(3)
לגבי הפרעת התנועה או עיכובה או לפי תקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה, שענינה נהיגה שלא
בתשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות".
תקנה אחרונה זו חלה לעמדתו גם כשהרכב עומד ברמזור באור אדום.
במהלך הדיון אל בית המשפט את עוה"ד הררי מה הוא עושה
כשמילה בשפה העברית אינה מובנה לו.
"פונה למילון" השיב.
ובכן פניה למילונים מגלה את המשמעויות הבאות אותם מייחסים "שליטי" השפה העברית למונה "בתנועה"
במילון של אבן שושן מצינו כי המדובר ב:
שינוי מקום, היעתקות ממקום למקום, מעבר ממקום למקום,
תנועת המכוניות בעיר.
במילון של אלקלעי מצינו כי המדובר בין היתר ב:
"ציר תנועה".
בנוסף לכוונת המחוקק ולתכלית החקיקתית, עליהם אעמוד להלן,
מה אנו למדים מהגדרות אלה?
נראה כי ההגדרות מדברות באופן רחב על שטף התנועה. שטף התנועה הקיים או ציר תנועה. אלה כוללים כניסה ויציאה מחניה, פניות למיניהן, ביצוע חניה, עמידה ברמזורים, תחילת נסיעה וסיומה; שהרי גם לעמדתו של עוה"ד הררי,
נראה לי שלא ניתן יהיה לאמר, כי העמידה באור אדום ברמזור, אינה חלק מהתנועה הכללית בה נמצא הרכב?
פרשנות מעין זו עולה גם בקנה אחד עם תכליתה של התקנה.
תקנה 28 לתקנות התעבורה באה כדי להבטיח הן את בטחון הנוהג בכביש, והן את בטחון הציבור לגבי הנהיגה.
על הנוהג בכביש להתרכז בכל מאודו במה שנמצא בפניו, עד כדי כך שמותר לו להסיר את ידיו, רק כדי לעשות דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה ( איתות לצד, למשל, כשה"וינקר" מקולקל).
נהיגה זהירה בצורה כזו, עשויה למנוע תאונות ומפגעים
בכביש.
עצירה באור אדום או בפקק תנועה הינה שלב רגעי
בתנועה. בדר"כ היא אינה מתוכננת מראש, כשם שגם
"סיומה" אינו מתוכנן. רוב האנשים אינם יכולים לצפות בדיוק מתי יתחלף האור האדום ברמזור, ובדיוק באותה שניה לסיים את עיסוקיהם שהיו "בעמידה".
לכן גם אין להתיר עיסוקים לבר עיסוקי נהיגה במובן הרחב,
כלומר על ציר תנועה שוטף שמכיל בתוכו עצירות פתע, רמזורים, פניות וחניות.
על התכלית החקיקתית עמד באופן מלא מקיף ויפה שופט השלום, ואין לי אלא לאמץ את דרכו וציטוטיו כחלק מפס"ד זה.
אשר על כן אני דוחה את הערעור.
___________________
ד"ר דרורה פלפל, שופטת
מדיניות המשטרה: כפי שכתב חיים.
שאלה זו צצה ועולה חדשות לבקרים.
הנה לך פסק דין מחוזי בענין זה. קרא בעיון.
בית המשפט המחוזי בתל – אביב יפו עפ
070890/01
בפני: כב' השופטת ד"ר דרורה פלפל תאריך:
05/02/2003
בעניין: אליקים הררי – המערער נגד
מדינת ישראל - המשיבה
פסק דין
א.
מהות הערעור
זה ערעור על
הרשעתו בדין של המערער, בכך שהשתמש בטלפון הנייד שבמכוניתו שלא באמצעות הדיבורית, בעת עומדו ברמזור אדום.
הערעור נסב על פרשנות תקנה 28 לתקנות התעבורה.
ב.
ה ד י ן
קובעת תקנה 28
לתקנות התעבורה בזו הלשון:
"(א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או את הכידון כל עוד הרכב בתנועה. אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.
(ב)האמור בתקנת המשנה (א) יחול גם על הנוהג ברכב שבו הותקן או מצוי מכשיר טלפון קבוע או נייד, והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרופון המותקן ברכב".
ג. פרשנות הדין
המערער עו"ד במקצועו מסתמך על פסק-דינו של השופט עזרא קמא, שניתן במסגרת בית הדין הצבאי (עת
85/98 התצ"ר נ' טו' חן שנידרמן, צור, לטיעונים), שאומץ ע"י השופטת שרה סירוטה, ס/נשיא בענין ע"פ 70104/02 ברגמן אורי נ' מדינת ישראל מתאריך 20.5.2002.
שני פסקי הדין האלה קבעו כי: "מתן מענה קצרצר" לשיחת טלפון נייד בעת שהרכב איננו בתנועה, דהיינו איננו בנסיעה, אינו נכלל בגדר האיסור שבתקנה 28 (א).
השופטת סירוטה מצטטת בהסכמה את דברי השופט עזרא קמא , כך: "אילו רצה המחוקק להגביל הגבלה ברורה וחד משמעית כל נוהג רכב – בין שהוא רכב נע ובין שהוא רכב עומד – כל עוד נוהג הרכב מצוי בתוך הרכב ונמצא "בסבך התנועה" כי אז היה עליו לאמר דבריו במפורש ובצורה ברורה, כי אל לו לנוהג הרכב, להשתמש בטלפון נייד או קבוע ללא דיבורית, אף אם הרכב אינו נע. אולם ,לא כך עשה המחוקק,
והוא נזקק לענין הטלפון הנייד והדיבורית לתקנה שענינה אחיזת ההגה בשתי ידיים, ומה לנו לענין שיחת הטלפון לענין אחיזת ההגה בשתי ידיו."
טוען עוה"ד הררי כי התוצאה אליה הגיע בימ"ש קמא בענינו, דהיינו שרכב בתנועה כולל גם עצירה ברמזור אדום, :
"מחייב כל נהג הרוצה לשמור על הוראות החוק לעשות
מחקר משפטי ע"מ לדעת באם מותר לו או אסור לו לעשות מעשה מסויים, כגון הסרת יד אחת מגלגל ההגה למשך 48 שניות (כמו במקרה שלנו) בעת שרכבו נמצא בעמידה...פירוש כזה של איסורי החוק הינו שגוי".
אגב, השופט עזרא קמא באותו פס"ד קובע כי מעשה מעין
זה של דיבור בטלפון נייד – שלא באמצעות דיבורית, תוך כדי "פקק" תנועה:
"עשוי לקיים את יסודות העבירה לפי תקנה 21(ב)(3)
לגבי הפרעת התנועה או עיכובה או לפי תקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה, שענינה נהיגה שלא
בתשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות".
תקנה אחרונה זו חלה לעמדתו גם כשהרכב עומד ברמזור באור אדום.
במהלך הדיון אל בית המשפט את עוה"ד הררי מה הוא עושה
כשמילה בשפה העברית אינה מובנה לו.
"פונה למילון" השיב.
ובכן פניה למילונים מגלה את המשמעויות הבאות אותם מייחסים "שליטי" השפה העברית למונה "בתנועה"
במילון של אבן שושן מצינו כי המדובר ב:
שינוי מקום, היעתקות ממקום למקום, מעבר ממקום למקום,
תנועת המכוניות בעיר.
במילון של אלקלעי מצינו כי המדובר בין היתר ב:
"ציר תנועה".
בנוסף לכוונת המחוקק ולתכלית החקיקתית, עליהם אעמוד להלן,
מה אנו למדים מהגדרות אלה?
נראה כי ההגדרות מדברות באופן רחב על שטף התנועה. שטף התנועה הקיים או ציר תנועה. אלה כוללים כניסה ויציאה מחניה, פניות למיניהן, ביצוע חניה, עמידה ברמזורים, תחילת נסיעה וסיומה; שהרי גם לעמדתו של עוה"ד הררי,
נראה לי שלא ניתן יהיה לאמר, כי העמידה באור אדום ברמזור, אינה חלק מהתנועה הכללית בה נמצא הרכב?
פרשנות מעין זו עולה גם בקנה אחד עם תכליתה של התקנה.
תקנה 28 לתקנות התעבורה באה כדי להבטיח הן את בטחון הנוהג בכביש, והן את בטחון הציבור לגבי הנהיגה.
על הנוהג בכביש להתרכז בכל מאודו במה שנמצא בפניו, עד כדי כך שמותר לו להסיר את ידיו, רק כדי לעשות דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה ( איתות לצד, למשל, כשה"וינקר" מקולקל).
נהיגה זהירה בצורה כזו, עשויה למנוע תאונות ומפגעים
בכביש.
עצירה באור אדום או בפקק תנועה הינה שלב רגעי
בתנועה. בדר"כ היא אינה מתוכננת מראש, כשם שגם
"סיומה" אינו מתוכנן. רוב האנשים אינם יכולים לצפות בדיוק מתי יתחלף האור האדום ברמזור, ובדיוק באותה שניה לסיים את עיסוקיהם שהיו "בעמידה".
לכן גם אין להתיר עיסוקים לבר עיסוקי נהיגה במובן הרחב,
כלומר על ציר תנועה שוטף שמכיל בתוכו עצירות פתע, רמזורים, פניות וחניות.
על התכלית החקיקתית עמד באופן מלא מקיף ויפה שופט השלום, ואין לי אלא לאמץ את דרכו וציטוטיו כחלק מפס"ד זה.
אשר על כן אני דוחה את הערעור.
___________________
ד"ר דרורה פלפל, שופטת
מדיניות המשטרה: כפי שכתב חיים.
ההנחיות האחרונות של משטרת ישראל
אבי גבע
14/02/14
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
שאלות נוספות שאולי יעניינו אותך
האם מקבלים נקודות על חנייה בחניית נכים בתום לב?
האם נסיעה בנתיב השמאלי ללא עקיפה נחשבת עבירה?
האם כדאי לבקש להישפט על דוח חציית צומת באור אדום בנסיבות מיוחדות?
מתי יימחקו הנקודות שקיבלתי בעקבות עבירת מהירות?
מהו עונש המאסר המירבי על גרימת מוות ברשלנות