מה ניתן לעשות נגד נהג דואר שחנה בחנייה פרטית והתפרץ באלימות מילולית?

שלום רב,
רכב של רשות הדואר חנה בחנייה הפרטית של ביתי ורק לאחר שנעמדתי מולו והתכוננתי לצפור כי הנהג לא היה שם, החליט הנהג, להופיע. שאלתי אותו מדוע נכנס לחנייה הפרטית של דיירי הבניין. תשובתו: "המפתחות עדיין באוטו לא החניתי אותו בכלל". (המנוע היה כבוי, האוטו עמד על גבי מספר החנייה שלי {בצבע לבן ברור} בתוך המסגרת המסומנת כאשר פני הרכב מופנים לחזית - אם זו לא חנייה, כנראה שאיני יודעת חנייה מהי). התפתח בינינו ויכוח, הוא צעק לעברי מילים גסות ו-"נחמדות" תוך כדי הנפת אגרופיו באלימות ואני בסערת רגשותיי ומפחד מהאלימות שהפגין הרגשתי צורך להגן על עצמי ולכן - gave him the finger הוצאתי לו אצבע משולשת. הוא נדהם, הוציא את הנייד, יצא מרכבו, החל לצלם את מספר הרכב שלי ואותי, כל זאת כאשר אני ממתינה עם רכבי על מנת להיכנס לחנייה שלי. ביקשתי את פרטיו, הוא סירב למסור ולכן רשמתי את מספר הרכב כשהוא שם גז והסתלק מהחנייה. כשהגעתי לביתי, הוצאתי מכתב על כל התקרית, ושלחתי לפנ"צ של הדואר. חשוב לציין, כי משום מה החנייה שלי מאוד מושכת פורעי חוק לחנות בה (חנייה שנייה בשורה, ממול יש חניות פרטיות כפולות ובדר"כ - ריקות רוב שעות היום) ומדי חודש אני נתקלת באותם פורעים החושבים כי אם זה ריק (על אף השלט האומר שזוהי חנייה פרטית של דיירי הבניין, הסימון של מספרי החנייה ועוד) - אפשר לחנות שם. בסופו של דבר, רק רציתי שהאדון הנכבד יגיד לי: "את צודקת לחלוטין, לא הייתי צריך לחנות בחנייה שלך, הייתה לי חבילה מאוד כבדהטעיתי - לא אחזור על כך שנית, אני מבקש את סליחתך". אבל כנראה במדינה שלנו, הודאה בטעות או במשגה ("לטעות זה אנושי") מקבילה להודאה ברצח בכוונה תחילה.
שאלותיי:
1. רכב של הדואר שחונה בחנייה הפרטית של הבניין כיוון שהתעצל לחנות ברחוב כחוק (ברחוב יש חנייה באפור ותמיד ניתן למצוא חנייה, גם אם היא דורשת הליכה של 2 דקות נוספות) - מה ניתן לעשות כנגד החברה על מנת שימוצה הדין עם אותו עובד ואני אקבל את ההתנצלות המיוחלת?
2. "חיים ומוות ביד הלשון" - לטעמי, מילים (הגסויות והקללות של אותו אדם תוך כדי אמירתן באלימות) חותכות ונצרבות יותר בתודעה מאשר אותה אצבע משולשת שהוצאתי. האם יש ביסוס לכך גם בחוק?
תודה מראש על העזרה.