האם יש עילה לתביעה על עוגמת נפש בעקבות חניון פרטי?

אמש בלילה חניתי בחניון פרטי בשעה 22:00.החניון היה פתוח ולא היה בו מאבטח.חניתי את הרכב ויצאתי לשתות בבית קפה.כפי שאמרו לי העובדים בדומינו פיצה סמוך לחניון,המאבטח בא בשעה 22:15 שאל של מי הרכב אך ללא תשובה.המאבטח נעל את החניון ואת הרכב שלי שבתוכו.בכניסה לחניון לא היה שום שלט המעיד על שעת סגירה או פתיחה,שום טלפון לשעת חירום וכמו שאמרתי מקודם גם לא שומר בכניסה.לצערי לא היה עלי מזומן והכרטיס אשראי שלי היה ברכב.חזרתי הביתה בטרמפים,והמרחק בין הבית שלי לחניון הזה הוא 26 קילומטרים.היום קמתי מוקדם בבוקר ונסעתי לחניון המדובר באוטובוסים.להפתעתי בעל המקום היה נוכח,ניגשתי אליו והראתי לו את רכבי.החוצפן דרש ממני כסף על ה"שירות" שניתן לי למרות שהדגשתי בפניו שאינני מהאיזור ושאין שלט המעיד על שעת פתיחה או סגירה.הבור לא קיבל את דברי ודרש את כספו(16 ש"ח)למרות שחזרתי ובדברי והוספתי שאני עדיין תלמיד י"ב ואיך שהוא לא מתבייש לקחת ממלש"ב(מיועד לשירות בטחון)כסף.בסופו של דבר שילמתי לו את הכסף אך יצאתי משמה בכעס רב.שאלתי היא כזאת:האם יש עילה לתביעה על עוגמת נפש?ועם אפשר לסגור לו את המקום,כיצד?