לכל חבר אגודה ישנה זכות הצבעה.
זכויות הצבעה בנחלה
בהמשך, וכתגובה להודעה מיום 29.07.16 ותשובתך בהתאם לפונה הספציפי.
לטעמי, תשובתך אינה מגובה בתקנות, שאם נכונה היא, הרי פוגעת היא בעיקרון השוויונית בין חבריי האגודה. עיקרון יסוד ומחייב בפקודה ובתקנות האגודות השיתופיות.
זכות ההצבעה לחבר הנה נגזרת ותולדה של היותו זה כמי שמשוייך לנחלה מסויימת באגודה, ולא כמי שתלוש ממנה, כאילו נבחר לחבר ללא קשר מגוריו בנחלה.
סיטואציה בה נמצא שישנם משקים עם 4 זכויות הצבעה למול משקים אחרים עם זכות הצבעה אחת, יש לזו עם ה 4 להשפיע יותר בעניין זכויות / חובות האגודה ביחס לנחלה שבה קול אחד, שהרי החובות והזכויות מחולקים למול נחלה ונחלה בנפרד, ולא למול מס' בעלי זכות ההצבעה שבה.
מצב מעין זה גורם לאפליה חמורה ביותר, שעקרון השוויוניות נרמס תחתיה.
להבהיר גם, שאם אותו חבר, חברותו לא הייתה נגזרת ממקום מגוריו בנחלה, לא היה נבחר מלכתחילה כחבר.
השאלה הכי בסיסית הנה, מדוע משק שיש בו קול אחד (אלמן כדוגמא) אמור להיות מקופח ביחס למשק שיש בו 4 (הורים, בן ממשיך ורעייתו) קולות, שהרי אין שום הבדל בין הנחלות?
אודה באם תתייחסי בהרחבה, כולל חיזוק לאמור בפקודה והתקנות.
בברכה, אייזיק
לכל חבר אגודה ישנה זכות הצבעה.
אייזיק שלום,
תשובתי עומדת בעינה- ככל ותשובותיי אינן
מספקות אותך אינך חייב ללמוד מהן.
אכן אגודה שיתופית – חייבת לנהוג על-פי
עקרון השוויון בין חבריה ולהימנע מכל אפליה בין חבריה.
על פי פסיקת בתי המשפט וכן
בהתאם לסעיף 16 לפקודת האגודות השיתופיות, נקבעה זכות הצבעה שווה לחברי האגודה
(למעט חריגים המצוינים בחוק) סעיף החוק הרלוונטי הובא במלואו בתשובתי מיום
1/8/2016 הנך מוזמן לעיין בו שוב .
כדי להשיב לשאלתך תוכל ללמוד
לדוגמא מנושא של חלוקת רווחים באגודה:
בהתאם לסעיף 39 לפקודת האגודות
השיתופיות נקבע כי יש לנהוג בשוויון בין חברי האגודה גם לעניין קבלת רווחים.
אף על פי כן, רשם האגודות
השיתופיות קבע בפס"ד מכורה כפר שיתופי נ' פינקוס, כי רווחי האגודה יחולקו לבעלי
זכויות בכל נחלה (ולא לכל חבר באגודה) וזאת מן הטעם כי ישנם נחלות בהם מספר חברי
אגודה קרי מספר חברי האגודה אינו זהה בכל נחלה ונחלה.
החובה לנהוג בשוויון משמעותה
לתת יחס שווה לפרטים שווים.
בבג"צ 528/88 נקבע כי: כדלקמן:
עקרון השוויון
בא לשרת מטרה של השגת תוצאה צודקת. לא השוויון ה״טכני״ או ״הפורמאלי״ הוא
הראוי להגנה, אלא השוויון המהותי, דהיינו השוויון בין שווים. בני האדם, או קבוצות
בני אדם, שונים לא אחת זה מזה או זו מזו בתנאיהם, בתכונותיהם ובצורכיהם, ולעתים יש
צורך להפלות בין מי שאינם שווים כדי להגן על החלש או הנזקק, לעודדו ולקדמו. שוויון
בין מי שאינם שווים אינו, לעתים, אלא לעג לרש. לפיכך, השאלה המתעוררת כשנטענת טענת
הפליה אינה רק אם פלוני מופלה לטובה לעומת אלמוני, אלא יש גם לברר, אם ההפליה היא
בלתי מוצדקת. דהיינו, האם מסיבות זהות גררו אחריהן יחס שונה. ההבחנה בין מסיבות
שונות, מאידך, אין בה משום אפליה"
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
