התיישנות עבר פלילי שכלל עונש מאסר

התיישנות הרשעה

דן 18/08/13
שלום

אדם הוחזק במעצר חצי שנה לפני המשפט (בשל עיכובי המערכת השיפוטית ובשל עיכובי התביעה). במשפט הורשע ופסק הדין היה תקופת מאסר בפועל של שנה שתחושב מיום המעצר (ז"א נשארו לרצות 6 חודשים מיום מתן פסק הדין),

ממתי מתחיל מניין שנות ההתיישנות של הרישום הפלילי?

בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים כתוב שהמניין מתחיל "מיום פסק הדין", [סעיף 14א: ...אם עברו מיום פסק הדין או ההחלטה התקופות המפורטות להלן (בחוק זה - תקופת ההתיישנות): 1. אם הוטל מאסר עד שנה אחת - התקופה שהוטלה ועוד שבע שנים...]

מצד אחד מתן פסק הדין היה חצי שנה לאחר שכבר החל רטרואקטיבית ביצוע פסק הדין (ואז מיום השיחרור+שבע שנים+ 6 חודשים קיימת התיישנות שהם שבע שנים ועוד שנה מיום מתן פסק הדין וללא התחשבות בימי המאסר לפני מתן הפסק)

אבל מצד שני פסק הדין החל בפועל רטרואקטיבית מיום המעצר. גם ההגיון המוסרי נוטה לכך שכוונת המחוקק בחישוב שנות ההתיישנות "תקופת המאסר+שבע שנים" היא לשבע שנים מיום סיום מאסרו בפועל ועל כן מיום השיחרור/סיום תקופת המאסר+שבע שנים יש התיישנות. כך גם לא יווצר עיוות דין וייתווספו סתם עוד 6 חודשים של רישום מיותר רק כי עיכבו את המשפט שלא באשמת האדם כאשר הוא יושב במאסר?



אחדד את השאלה: האם כוונת המחוקק "מיום פסק הדין" היא במשמעות מהיום שנכתב/ניתן פסק הדין (פסק הדין התיאורטי) או במשמעות מיום קיום פסק הדין דהיינו מיום שבוצע/החל פסק הדין (פסק הדין המעשי בפועל)? האם יש התייחסות לפרשנות החוק בעניין ו/או תקדימי פסיקה בעניין?

תודה

דן



מצא עו"ד באינדקס עורכי הדין: עורכי דין פליליים

התיישנות עבר פלילי שכלל עונש מאסר

עו"ד אמיר מורשתי מנהל 18/08/13
דן יקר, לדעתי אין פסיקה בסוגיה שאתה מעורר ואני חושב שיש טעם רב להשגותיך.

יחד עם זאת, הפרשנות הנוהגת בפרקטיקה היא כי סופרים את מניין השנים מיום פסק הדין ולא מיום המעצר.

אני מניח שאם מתעוררת סוגיה כאמור בשאלתך, אפשר להגיש בקשה לנשיא לקיצור תקופת ההתיישנות והמחיקה לפי העניין בין השאר בשל הטעמים בשאלתך.

אני חייב לציין אבל, כי לא בטוח שכוונת המחוקק הייתה לספור את שבע השנים מיום שחרורו בפועל, שכן מקום שהמחוקק מעוניין להתחיל בספירה מיום השחרור בפועל הוא אומר זאת במפורש , למשל לעניין המועד בו סופרים את תקופת התנאי מצוין במפורש בסעיף 52(ג) לחוק העונשין, כי אם הנידון מרצה עונש מאסר , תתחיל תקופת התנאי מיום שחרורו מן המאסר.

בנוסף, אם הפרשנות שלך היא הנכונה ויש לספור 7 שנים מיום השחרור בפועל, הרי קשה מאוד להבין מדוע בסעיף 14(א)(3) לחוק המרשם מצוין, כי אם הוטל עונש מאסר לתקופה העולה על חמש שנים, הרי שיש לחשב "התקופה שהוטלה ועוד כפל התקופה ובלבד שהתקופה הנוספת לא תעלה על 15 שנים " - כלומר אם אדם נדון לשבע שנים- יש לספור 7 שנים + 14=21 שנים! עד להתיישנות.

לבסוף, על פי החוק למעשה אין חובה על בית המשפט לקזז את ימי המעצר מימי המאסר - כל שנקבע בסעיף 30 לתקנות סדר הדין הפלילי הוא " לפני שיטיל בית המשפט עונש, יברר אם היה הנאשם נתון במעצר בשל העבירה עליה הואשם"- כלומר , יכול שופט לקבוע כי אדם ירצה למשל, חצי שנת מאסר בעבודת שירות ולא לקזז את ארבעת החודשים בהם הנדון היה עצור בגין התיק.

מקווה שהייתי לך לעזר
תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

מנהל הפורום הפלילי

דרך ז'בוטינסקי פינת השחם 1, פתח תקווה

03-6126260

Morashtiamir@gmail.com

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי





    דילוג לתוכן