מצבה לנפטר

שלום שושנה

הביטוח הלאומי אינו מממן מצבות לנפטר אלא במקרה שמדובר בנפטר שהוא בודד ואין לו קרוב בישראל ואין מי שיקים מצבה לזכרו.

הביטוח הלאומי מממן דמי קבורה ולא מצבות.

לצורך הסבר: התשלום לביטוח הלאומי הוא כמו תשלום פרמיה לביטוח. מאחר ודמי הביטוח, "הפרמיה" המשולמת לביטוח לאומי, לא כוללת רכיב להקמת מצבה, אין זכאות למצבה. לכן גם אם ישלם אדם דמי ביטוח לאומי במשך 60 שנה או יותר עדיין הוא (או משפחתו יותר נכון) אינם זכאים למצבה ע"ח הביטוח הלאומי.

כאשר מדובר באדם בודד ואין מי שיקים לו יד ושם, הוא ראוי לחסד אחרון של הקמת מצבה על חשבון הציבור.

אם מדובר במקרה הזה בנפטר שעונה על הגדרת בודד אני מצרף קישור לאתר ביטוח לאומי בנושא זה. תוכלי לקבל שם פרטים נוספים גם בנושא דמי הקבורה.
http://www.btl.gov.il/benefits/dmaykvura/Pages/matsevaLeboded.aspx
שלא תדעו עוד צער

בברכה

עו"ד זאב גיא

שאירים - מענק פטירה
אם נפטר מי שקיבל מהביטוח הלאומי קצבת זקנה, שאירים, נכות כללית,שירותים מיוחדים לנכים, נפגעי עבודה או תגמולים למתנדבים, ישולם מענק חד-פעמי למי שהיה בן זוגו בשעת פטירתו. באין בן זוג, ישולם המענק לילדו של מקבל הקצבה, ובלבד שהילד עונה על הגדרת ילד על פי חוק הביטוח הלאומי.
מענק הפטירה משולם בדרך כלל באופן אוטומטי ואין צורך להגיש תביעה.


שיעור המענק הוא בגובה 7,443 ש"ח (החל ב- 01.01.2008) .

מענק פטירה ישולם גם לאדם שנשא בעיקר ההוצאות על המצבה בעקבות פטירתם של בני הזוג בהפרש זמן קצר, ואם מתקיימים כל התנאים האלה (במקרה זה יש להגיש תביעה למענק פטירה):
1. מכוחו של המנוח הייתה זכות למענק פטירה לבן/בת זוג
2. בן זוגו של המנוח נפטר בתוך 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם מענק פטירה.
3. אין למנוח ילד כהגדרתו לפי חוק הביטוח הלאומי.
4. המנוח נפטר החל ב-1 בינואר 2003 ואילך.

לתשומת לבכם: תעודת פטירה מונפקת על ידי משרד הפנים.
ילדו של מבוטח (כולל ילד חורג ומאומץ) וכן נכד שכל פרנסתו על המבוטח, עד גיל 18, חוץ מנער ונערה שנישאו. אם מסיים את לימודיו במוסד חינוכי על-יסודי או אם שוחר במסגרת קדם-צבאית - עד גיל 20, אם מתנדב בשנת שירות - עד גיל 21, אך אם מתגייס לצהל בתכוף לאחר תקופת התנדבותו - ללא הגבלת גיל, אם משרת בצה''ל, למעט צבא קבע - עד הגיעו לגיל 22 אך לא יותר מאשר עד תום 36 חודשי שירות, בת בשירות לאומי ועתודאי - עד גיל 22.





















ושלא תדעו עוד צער.