האם ניתן להשתמש בהקלטת שיחה עם עורך דין בתביעה נגד גורם שלישי?

ליפז שלום,

חוק האזנת סתר, תשל"ט - 1979 קובע בזו הלשון, כי האזנת סתר הינה "האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה". לעניין זה קובעת לשון החוק כי "בעל שיחה" הינו המדבר; מי שהשיחה מיועדת אליו או המשדר ב(קו) בזק או מי שהמסר המועבר ב(קו) בזק מיועד להיקלט אצלו. זאת אומרת, שאם הנך שותפה לשיחה הרי שאת אחת מבעלי השיחה ותוכלו להקליט כל אחד מהנוכחים בלא ידיעתו בלא לעבור עבירה של "האזנת סתר".  עוד מוסיף וקובע החוק, כי "האזנה" הינה "האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכל באמצעות מכשיר" כך למשל אם במהלך ניהולה של שיחה, שאינך צד לה, הסתתרת והקשבת לה בלא שימוש בציוד אלקטרוני או אחר לצורך ההאזנה לה או הקלטתה, ממילא לא נעברהעבירה של "האזנת סתר".   מכאן שאם הנכם צד לשיחה תוכלו תמיד להקליט אותה, גם בלא ידיעת יתר הנוכחים, בלא שיהא בכך משום "האזנת סתר". אפשרות נוספת היא קבלת הסכמתו של מי מבעלי השיחה להקלטתה בעת שאינך צד לשיחה כלל, גם בלא ידיעת יתר הנוכחים- ובכל זאת לא יהא בכך משום "האזנת סתר". 

בברכה,



עינב יונסוף וייס, עו"ד

מנהלת פורום עורכי דין



יחזקאל שטרייכמן 2, תל אביב

נייד: 054-4250168; מייל: ejweiss.law@gmail.com 

1. הקלטת שיחה על-ידי
צד לה, או בהסכמתו על-ידי
צד שלישי, היא חוקית גם אם
נעשתה בלי לידע את המשתתפים האחרים,
אך זאת בכפוף לסייג שבסעיף 3
לחוק האזנת סתר: “האזנה
לשיחה והקלטתה, אף שהן
נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה - אסורות,
ודינן כדין האזנת סתר, אם
נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק,
או למטרת גילוי דברים שבינו
לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך
משפטי בין בני זוג".
2. גם אם ההקלטה חוקית מבחינת
חוק האזנת סתר, היא עשויה
להיות עבירת משמעת לפי כלל 22 לכללי
לשכת עורכי הדין (אתיקה
מקצועית), האוסר על עורך
דין להקליט שיחה עם לקוחו או עם עורך דין
אחר שלא בידיעתם. אולם
בנסיבות מסוימות לא יחול הכלל, למשל,
כשההקלטה נועדה להוכיח חוב
למקליט או איום עליו, ואף
אם יחול, הפרתו לא תפסול
את קבילות הקלֶטֶת כראיה.
3. האזנה בסתר לשיחת הזולת ללא
מכשיר לא תהווה עבירה על חוק האזנת סתר,
אך היא עשויה להיות פגיעה
בפרטיות לפי סעיף 2(1) לחוק
הגנת הפרטיות: “בילוש או
התחקות אחרי אדם, העלולים
להטרידו, או הטרדה אחרת".
וסעיף 32 לחוק
קובע, כי "חומר
שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש
ראיה בבית משפט, ללא הסכמת
הנפגע, זולת אם בית המשפט
התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר,
או אם היו לפוגע, שהיה
צד להליך, הגנה או פטור לפי
חוק זה" (הגנה היא,
למשל, שהפגיעה
נעשתה בתום לב כדי להגן על עניין אישי כשר
של הפוגע; פטור יחול,
למשל, על פגיעה
שנעשתה באופן סביר על-ידי
שוטר במסגרת מילוי תפקידו; ראי
סעיף 18 ו- 19 לחוק).