ראשית אם יורשה לי תיקון קטן, כלל 5 קובע כי עו"ד המייצג קבלן רשאי לטפל עבור רוכשי הדירה אך ורק

בביצוע רישום הרכישה, והוא רשאי לקבל מרוכש הדירה שכ"ט עבור הטיפול ברישום הרכישה.
הבעייתיות היא שהקבלן ורוכש הדירה הם, למעשה, צדדים מנוגדים, בעלי אינטרסים מתנגשים, לפחות באופן פוטנציאלי, ולכן עורך הדין אינו יכול הליות נאמן בו זמנית לשניהם. ע"כ כלל 5 לכללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות) מסייג ואומר אך ורק.
בגליון אתיקה מקצועית מספר 11 קבעה ועדת האתיקה כח החל במועד בו רשם עורך הדין את הזכויות בדירה ע"ש הרוכש, תמה חובת הנאמנות כלפי הרוכש, ולאחר מועד זה רשאי עו"ד לייצג את הקבלן-לקוחו גם בתביעות הקשורות לדירה ולרוכש, שאינן קשורות לרישום. יודגש: ההסדרים הללו אינם מתירים לעו"ד לייצג את הקבלן נגד רוכש הדירה אם יש לו ניגוד עניינים ספציפי, למשל, כאשר הלקוח טוען שהקבלן לא ילא את התחייבותו לביצוע הרישום.
אז נראה לי, כי הצעת החוק אינה מעלה ואינה מורידה.

למיטב הבנתי הכשלים שהתגלו עד כה בפרשת חפציבה אינם נוגעים לעורכי הדין שטיפלו בעסקאות וייצגו באותה עת גם את חפציבה וגם את הרוכשים. פרשת חפציבה כעת עודנה פופולארית ולכן כל עניין הנוגע לקבלנים נקשר איכשהו לפרשה זו.
אצל עורכי דין שמייצגים יזם או קבלן בעסקת נדל"ן גדולה נהוג שלא מקבלים שכר טרחה לאורך כל הייצוג אלא רק בסוף, כשנמכרות הדירות לרוכשים, ושכר הטרחה נגבה מהרוכשים, כביכול, עבור הטיפול ברישום הבית המשותף ורישום הזכויות על שם הרוכשים בטאבו.
אינני סבורה שביטול הכלל ישנה את הנוהג הזה. יש להניח שהפתרון שימצא (אשר כבר היום הוא רווח אצל חלק מהחברות הקבלניות / יזמיות) יהיה כי החברה היא זו שמתחייבת לטיפול ברישום הבית המשותף בלשכת רישום המקרקעין ורישום הזכויות על שם הרוכשים בטאבו, והיא זו הגובה את השכר או ההוצאה המשפטית מהלקוח במועד החתימה על הסכם המכר.
לדעתי זה רק ירע את מצב הרוכשים, שכן אם תקרוס החברה הקבלנית הם יישארו עם התחייבות שאין להם דרך לאכוף אותה. כיום, כששכר הטרחה משולם ישירות לעורך הדין של החברה, גם אם החברה קרסה, עורך הדין שלה עודנו מחוייב לרוכשים להמשיך ולטפל בעניין (שכן את שכרו הוא קיבל מראש).



הערת מערכת:לקריאה נוספת: רישום מקרקעין