רותי, קרוב לוודאי שלא הבנתי את השאלה - ודרוש הסבר
האם יש תקדים בעליון על "טעם מיוחד"?
רותי
07/10/17
בזמנו רשם במחוזי פסק: כי הבקשה להארכת מועד להגשת בר"ע הוכרה כטעם מיוחד ובגלל שבעלי הדין קיבלו את הבקשה, יש לראות בעצם הגשת הבקשה טעם מיוחד. האם טעם מיוחד מעין זה הוכר בבית המשפט העליון? ואם כן מה ההליך?
רותי, קרוב לוודאי שלא הבנתי את השאלה - ודרוש הסבר
א-ה
07/10/17
אם מוגשת בקשה להארכת מועד לצורך הגשת בר"ע אכן יש צורך בטעם מיוחד.
עכשיו, אם כל בעלי הדין מסכימים להארכת המועד כמבוקש, אז עצם ההסכמה הקולקטיבית מהווה כשלעצמה טעם מיוחד (?).
אם זה הסיפור, אז אסביר לך בקצרה מהו "הטעם המיוחד"
כיוון שקיים עיקרון ההסתמכות, מצד בעל הדין שכנגד, שיודע שלצורך הגשת בר"ע יש 30 יום, ואז, אם חלף המועד ולא מוגשת הבר"ע הוא מסתמך על כך שכבר לא ניתן יותר להגישה, אז דרוש לשם כך טעם מיוחד כדי לאשר ארכה נוספת להגשת הבר"ע מצד בית המשפט.
עכשיו, אם יש הסכמה כללית של כל בעלי הדין למתן הארכה, זאת אומרת שלא קיימת יותר "הסתמכות" או שקיימת אבל כולם ויתרו עליה, ולכן, הויתור הוא כשלעצמו מהווה מעין טעם מיוחד.
אם זה אכן כך, אצטרך לחפש מה אומר על כך בית המשפט העליון.
עכשיו, אם כל בעלי הדין מסכימים להארכת המועד כמבוקש, אז עצם ההסכמה הקולקטיבית מהווה כשלעצמה טעם מיוחד (?).
אם זה הסיפור, אז אסביר לך בקצרה מהו "הטעם המיוחד"
כיוון שקיים עיקרון ההסתמכות, מצד בעל הדין שכנגד, שיודע שלצורך הגשת בר"ע יש 30 יום, ואז, אם חלף המועד ולא מוגשת הבר"ע הוא מסתמך על כך שכבר לא ניתן יותר להגישה, אז דרוש לשם כך טעם מיוחד כדי לאשר ארכה נוספת להגשת הבר"ע מצד בית המשפט.
עכשיו, אם יש הסכמה כללית של כל בעלי הדין למתן הארכה, זאת אומרת שלא קיימת יותר "הסתמכות" או שקיימת אבל כולם ויתרו עליה, ולכן, הויתור הוא כשלעצמו מהווה מעין טעם מיוחד.
אם זה אכן כך, אצטרך לחפש מה אומר על כך בית המשפט העליון.
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי