הרס חיים בלחיצת כפתור - כשפרסום דיבתי ברשת גובה מחיר כבד

אין ספק שלשון הרע, ובעיקר זו המתפשטת ברשתות החברתיות, עלולה לגרום נזקים הרסניים - לפעמים עד כדי חורבן מוחלט של שמו הטוב וחייו האישיים של אדם. החוק עצמו מכיר בכך שלשון הרע אינה רק עניין של מילים - היא פוגעת בכבוד, בפרנסה, במעמד החברתי ובבריאות הנפשית של הנפגע.

במהלך השנים נרשמו בישראל לא מעט מקרים שבהם פרסום שקרי או משפיל גרם לאדם נזק ממשי וחמור. כך, לדוגמה, פסקי דין שונים חשפו סיפורים על מורים, רופאים, אנשי ציבור ובעלי עסקים שאיבדו את מקום עבודתם או את מטה לחמם בעקבות פוסטים ויראליים, סרטונים או הודעות בקבוצות וואטסאפ שהכילו האשמות קשות שהתבררו כבלתי מבוססות. היו גם מקרים שבהם אנשים חוו קריסה נפשית בעקבות מתקפות אונליין.

בתי המשפט בישראל מתייחסים כיום יותר ויותר בכובד ראש לפרסומים כאלה. ברשת, הפגיעה מהירה ורחבה יותר: שיתוף אחד יכול להגיע לעשרות אלפי עיניים בתוך דקות, וקשה מאוד "להחזיר את הגלגל לאחור". לכן, בתי המשפט נוטים לפסוק פיצויים גבוהים יותר כאשר מדובר בפרסום דיבתי באינטרנט, לעיתים אף מעל הסכומים הקבועים בחוק, כשהוכח נזק ממשי.

מבחינת שכיחות - אכן מדובר בתופעה הולכת וגדלה. בשנים האחרונות מוגשות מאות תביעות לשון הרע מדי שנה, חלק ניכר מהן בעקבות פרסומים בפייסבוק, טוויטר, טיקטוק וקבוצות וואטסאפ. מדובר באחד התחומים המתפתחים ביותר בדיני הנזיקין בעידן הדיגיטלי.

בשורה התחתונה: כן - אנשים איבדו עבודה, חברים, לקוחות ולעיתים גם את השלווה הנפשית - בעקבות לשון הרע, ובעיקר לשון הרע ברשת. זו תזכורת כואבת לכך שמילה כתובה - במיוחד כשהיא מופצת ברבים - עלולה לפגוע יותר מכל מעשה פיזי.