הסגת גבול

1. פגיעה בפרטיות היא, בין היתר, "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת" (סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות).
פגיעה כאמור (אם לא עומדת לפוגע אחת ההגנות שבחוק) היא עוולה (עילה לתביעה אזרחית) לפי סעי ף4 לחוק, ואם נעשתה במזיד, היא גם עבירה פלילית לפי סעיף 5 לחוק, והיא נמנית עם העבירות, שאפשר להגיש בגינן גם קובלנה פלילית (כתב אישום מיוחד, שרשאי אדם להגיש ישירות לבית המשפט), בהתאם לסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] וסעיף 12 לתוספת השנייה לחוק.
2. חיזוק לטענה בדבר הפגיעה הפרטיות נמצא בסעיף 7 (ב) לחוק-יסוד כבוד האדם וחירותו, הקובע::
"אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו".
5. לפוגע בפרטיות עשויה לעמוד אחת או יותר מההגנות, המפורטות בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות, ולדוגמה: הפגיעה נעשתה בתום לב כדי להגן על עניין אישי כשר של הפוגע (סעיף 18(2)(ג) לחוק). אבל כדי שתתקיים חזקת תום הלב, צריך שהפגיעה תהיה סבירה (סעיף 20 לחוק).
לדעתי, חדירה לביתו של אדם בלי רשותו לא תיחשב כפגיעה בתום לב, למעט במקרים נדירים, למשל: אם שמע החוקר קריאות לעזרה מתוך הבית ונכנס כדי לעזור בלבד.
6. לחוקר פרטי אין זכות יתר לפגוע בפרטיות, לאמור: אם אין לאדם הגנה על-פי החוק למעקב שהוא עורך, גם לחוקר מטעמו לא תהיה הגנה. ולרוב אין גם תועלת בפגיעה, משום שסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות קובע:
"חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה".
7. תביעה בגין פגיעה בפרטיות פטורה מהוכחת נזק, אם סכום התביעה אינו עולה על 50,000 ש"ח (בהתאמה למדד מאי 2007) או על כפל הסכום, אם הפגיעה נעשתה בכוונה לפגוע (סעיף 29א לחוק).
8. חדירה לביתו של אדם בלי הסכמתו היא הסגת גבול. אולם הסגת גבול היא עבירה פלילית רק אם נעשתה כדי להפחיד את המחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה (סעיף 447 לחוק העונשין), והיא עילה לתביעת פיצויים רק אם גרמה נזק ממון (סעיף 29 לפקודת הנזיקין).
כלומר: בענייננו, בהנחה שלא נגרם נזק לדירה כתוצאה מכניסת החוקר, עילת תביעה תצמח לנפגע, לדעתי, רק מחוק הגנת הפרטיות.