האם ניתן להגיש תביעה בגין נזקים בעקבות עדות שקר בבית משפט?

עדות שקר היא עבירה מסוג פשע
(סעיף 237 לחוק
העונשין), שאפשר להתלונן
במשטרה עליה, ולכאורה גם
עוולת רשלנות או הפרת חובה חקוקה, לפי
פקודת הנזיקין.
אבל בית המשפט העליון פסק,
כי פרשנות נכונה של עוולות הסל
האמורות צריכה לשלול מהן עדות שקר,
כדי למנוע הטרדת עדים והצפת
בתי המשפט בתביעות סרק (ע"א
572/74, רויטמן נגד בנק המזרחי
המאוחד ואח').
את עיקר פסק הדין כתב השופט
ד"ר יצחק קיסטר,
ולדעתו הצטרפו השופטים ד"ר
יואל זוסמן וחיים כהן (זכר
כולם לברכה). השופט כהן
הוסיף שם בין היתר:
“אשר-על-כן
מסכים אני שהדרך הנכונה והיחידה למי אשר
זכויותיו וחירותו נפגעו על-ידי
גזר-דין שהיה מושתת על עדות
שקר, ללכת בה - היא
הגשת תלונה לפי חוק סדר הדין הפלילי נגד
עד השקר; והיה אם העד יורשע
בדינו, יוכל הנפגע לבקש
משפט חוזר, ובעקבותיו גם
פיצויים, לפי סעיף 9
לחוק בתי-המשפט"
(הכוונה לסעיף 9 לחוק
בתי המשפט הישן משנת 1957; הסעיף
המעודכן הוא סעיף 31(ג)
לחוק בתי המשפט [נוסח
משולב], התשמ"ד-1984,
המסמיך את בית המשפט, בין
היתר, “לתת כל צו הנראה
בעיניו כדי לפצות נידון שנשא עונשו או
חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט
החוזר, או לתת כל סעד אחר").