האם קיימת סתירה בין הנחיית משטרה לחוק התעבורה בנושא רישום דו"ח?

הדיון שאני רוצה לעורר הינו יותר עקרוני - מדובר בסתירה בין הנחייה פנימית של המשטרה (הנחיית מדור תעבורה 20/2004 ) לבין חוק התעבורה –
בהנחיית מדור תעבורה 20/2004 , נכתב :
" אם הילד בן 6-8 וחגור בחגורת בטיחות ,בין אם הוא יושב על מגביה כלשהו (להבדיל ממושב מגביה)או לא , וחגורת
הבטיחות אינה עוברת על צווארו של הילד , לא ירשם דו"ח בגין הסעת ילד לא רתום ב"מושב מגביה"
לכאורה ההנחיה הזו סותרת את חוק התעבורה, אבל , איננה משאירה את עיניין רישום הדו"ח לשיקול דעתו של השוטר – רישום הדו"ח מתבסס רק על עובדות . להבנתי, כשהנסיבות מתקיימות ("הילד חגור נכון") לא צריך להרשם דוח.
האם ההנחייה מחייבת ? ואם לא, מדוע נכתבת ההנחייה בלשון ציווי ולא בלשון המלצה ?
כמו כן, להבנתי ייתכן שבאותן נסיבות בדיוק, במקרה אחד שוטר יתעלם מההנחייה (וללא כל צורך לנמק מדוע התעלם) ובעקבות זאת תרשם עבירה , לעומת זאת שוטר אחר (או אפילו אותו שוטר ביום אחר) , יכול לאמץ את ההנחייה ובעקבות זאת לא תרשם עבירה .
האין כאן סתירה של שוויון בפני החוק ? כלומר אותו מקרה בדיוק , אך ההחלטה איננה תלויה בעובדות , אלא במצב רוחו וגחמותיו של השוטר כלפי מושא הדוח ?
אספקט נוסף שאני רוצה לדון בו - הינו "רוח החוק" - החוק במקור, נועד להגן על בטיחותם של ילדים הנוסעים ברכב. משטרת ישראל מצאה לנכון לפרסם הנחייה הסותרת את החוק , לפיכך אני מניח שבעת רישום ההנחייה , נשקל היטב נושא בטיחותם של הילדים- שכן, לא עולה על הדעת שמשטרת ישראל תחוקק הנחייה הפוגעת בבטיחות הילדים . לאור זאת אם התקיימו תנאי ההנחייה (או לחלופין לא הוכח חד משמעית שהופרו) , הרי שבטיחות הילדים לא נפגעה ולפיכך לא הופרה "רוח החוק" שנועדה לשמור על הבטיחות .
האם יש פגם בחשיבה הלוגית שלי ?
יש תקדימים לנושא של סתירה בין הנחייה פנימית לחוק ?