דרך משל - שאלת רב

ערב שבת. יהודי חרדי רוצה להיכנס לחדר חשוך להביא משהו. האם יכול להדליק את האור לשתי שניות?
ודי לחכימא ברמיזא.

מיטל, אין כל חשיבות אם דיברת שניה או שעה, באותו הזמן תשומת ליבך לא היתה בכביש. באותן שתי שניות עלולים היו לקרות הרבה דברים שאח"כ מישהו היה בוכה בגללם.
תארי לך שבאותן שניות הרמזור היה מתחלף.... איזה הולך רגל פתאום "צץ לו משום מקום" וכד' ..........
אין להחזיק! (שימי לב, אפילו אם לא דיברת בכלל) את המכשיר ולו לרגע!
המכשיר אמור להיות בדיבורית או במקום אחר קבוע שהמכשיר לא יפול משם.
אם לא הצלחת לשכנע את השוטר שיוותר לך, אל תחשבי להיפגש עם השופט, העונש יהיה חמור יותר ובהרבה!
נהג באחריות ותגיע !

אם גם אצלך בוער נושא הקטל בכבישים וברצונך לתרום למען צמצום האסונות בדרכים,
אני מזמין אותך להצטרף אלי לפעילות במסגרת עמותת "אנשים באדום" http://anashimbeadom.org/

גיא הלוי, פעיל להגברת המודעות לסכנות שבכביש ומתנדב במשטרה,

מייל : guyhalevy@gmail.com

תחבורה מצוינת בדרך
: 08-9782833  מחלקת תחבורה קבוצת שטראוס טלפו
ת.ד 791 רמלה מיקוד 72100 פקס : 08-9782838
מחלקת תחבורה נושאת באחריות כוללת לצרכי שטראוס בתחומי הרכב והתחבורה
29/11/2007
הנדון: פסיקת בימ"ש המחוזי בת"א הקובעת
כי שימוש בטלפון סלולארי בעמידה ברמזור אדום או בפקק זהה לשימוש בטלפון
כאילו הרכב היה בתנועה.
הכרעת - דין
1. הנאשם הואשם בעבירה של שימוש בטלפון ברכב, שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב וזאת בעת נהיגה
ובזמן שהרכב היה בתנועה, עבירה בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה.
2. הנאשם כפר בבצוע העבירה, אם כי הודה בכך שאחז בטלפון בידו ודיבר בטלפון בהיותו בדרך נוהג ברכבו.
הנאשם טען שאותה שעה היה פקק תנועה כבד ורכבו היה בעמידה בפקק, כאשר השוטר ראה אותו וסימן לו
לעצור. כך גם אמר לשוטר שכתב לו את הדו"ח.
3. השוטר העיד על פי התרשומת שעשה בדו"ח (ת/ 1). לגרסתו, הוא נסע מימין לרכב בו נהג הנאשם וראה את
הנאשם מחזיק מכשיר טלפון בידו הימנית סמוך לאוזנו הימנית "תוך כדי נסיעה ונהיגה". יחד עם הנאשם
ברכב היו עוד ארבעה נוסעים.
4. למעשה לא הייתה מחלוקת על כך שהנאשם אחז בטלפון בידו ודיבר בו תוך כדי נהיגה. לגרסת התביעה הנאשם
היה בנסיעה בעת שדבר בטלפון ואילו לגרסת הנאשם הרכב היה בעמידה בפקק תנועה.
5. לאחר ששמעתי את העדים, שקלתי דבריהם והתרשמתי מהופעתם בבית המשפט, מצאתי שעובדות כתב
האישום הוכחו בפני מעל לכל ספק סביר. זאת עשיתי לאחר שהזהרתי את עצמי שמדובר בעדות יחידה
במשפט פלילי.
6. השוטר עשה עלי רושם אמין. אני מאמינה לו שהנאשם היה בנסיעה בעת שהוא ראה אותו אוחז בטלפון ונוהג.
הנאשם הודה בכך, אלא שתיאר את הנסיעה בפקק תנועה כבד. בפקק תנועה כלי הרכב עומדים ונוסעים, אם
כי באיטיות. לפיכך גם על פי גרסת הנאשם הוא עבר את העבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום.
7. קראת את פסק הדין שהציגה בפני ב"כ הנאשם וקראתי גם פסקי דין אחרים בנדון. מבין כל פסקי
הדין נראית לי ביותר פסיקת ביהמ"ש המחוזי בת"א מפי כב' השופטת פלפל בעניין אליקים הררי נ.
מדינת ישראל ע"פ 70890/01 , אשר פסקה כדלקמן:
"עצירה באור אדום, או בפקק תנועה הינה שלב רגעי בתנועה. בד"כ היא
איננה מתוכננת מראש, כשם שגם "סיומה" אינו מתוכן. רוב האנשים
אינם יכולים לצפות בדיוק מתי יתחלף האור האדום ברמזור ובדיוק
באותה שנייה לסיים את עיסוקיהם שהיו "בעמידה". לכן גם אין להתיר
עיסוקים לבר עיסוקי נהיגה במובן הרחב, כלומר על ציר תנועה שוטף
שמכיל בתוכו עצירות פתע, רמזורים, פניות וחניות".
השופטת אימצה פסק דין, אשר קבע כי רכב המצוי בהמתנה ברמזור אדום, כמו גם
רכב המצוי במצב של נסיעה איטית ואפילו במצב של עצירה בפקק תנועה, הוא רכב
ב"תנועה" כלשוןתקנה 28 (א) לתקנות התעבורה. משכך הוא, גם אם היה כגרסת
הנאשם שהוא אחז בטלפון ודיבר בעוד הרכב עומד ונוסע לסירוגין בפקק תנועה, עבר
את העבירה המיוחסת לו.
8. סיכומו של דבר הוא, שמצאתי שהנאשם עבר את העבירה שיוחסה לו וזאת גם על פי
גירסתו. שימוש בטלפון בזמן נהיגה ברכב, תוך כדי נסיעה ועמידה לסירוגין, בפקק
תנועה כבד, אסור שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, לכן אני מרשיעה את
הנאשם בעבירה של שימוש בטלפון שלא כדין, בניגוד להוראת תקנה 28 (ב) לתקנות
התעבורה.

לתשומת ליבך. הפסיקה הזו ניתנה לפני 3 שנים בדיוק.