אלמ"ב

נושא האלימות במשפחה הוא בעייתי והמחוקק קבע מפורשות שלא ניתן לסגור תיק בשל חוסר עניין לציבור רק משום שהמתלונן/ת חוזר/ת בו מהתלונה. זה נועד למנוע מצב בו אשה מוכה תחזור בה מהתלונה בשל איומים או לחץ מצד בעלה המכה או מצד מישהו מבני משפחתו.
החוק אינו שולל את שיקול הדעת של קצין המשטרה או התביעות במשטרה לסגור את התיק, אם הוא ימצא לנכון שיש נימוק או נימוקים נוספים המצדדים בסגירת התיק, כגון חוסר בראיות וכיו"ב.
במידה ויוחלט להגיש נגדו כתב אישום ויאפשרו לו להשתמש בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, דהיינו הליך של שימוע בכתב (ואולי גם בע"פ אם כי זה בספק) בו ינסה לשכנע את התביעה לא להגיש כתב אישום, הרי שניתן להסתמך על חזרתך מהתלונה וכל יתר הפרטים שציינת בפנייתך, כגון: הילדים הקטנים, החרטה שלו, שלמות המשפחה והליך הטיפול הזוגי.
אני מסופק אם יאפשרו לך הליך שימוע בע"פ יחד איתו מחשש שנוכחותו תכתיב את עמדתך. אולי ינסו לברר את עמדתך בצורה אחרת על מנת לבדוק מה בדיוק את חושבת ורוצה בלא חשש ובלא לחץ. אך זו אפשרות קלושה לדעתי אם כי לא בלתי אפשרית במקרה של אלימות במשפחה.

העובדה שטרם קבלת תשובה עשויה לנבוע מכך שטרם התקבלה החלטה האם להגיש כתב אישום או לא. אני מניח שהוא יקבל תשובה ואל תמנעי מלפנות שוב גם טלפונית.

שימי לב ועליך לקחת זאת לתשומת לבך. עליך להיות שלמה עם המהלך שאת עושה לביטול ההליך המשפטי ככל שהוא יתרחש. כלומר ואני מתכוון שעליך להיות בטוחה שהחרטה שלו היא כנה ולא רק מתוך פחד מההליך הפלילי. משום שהקורבן למהלך שלך הוא את והילדים. אינני יודע מה בדיוק מתרחש אצלכם בבית, אך אני בסך הכל מבקש לעורר אותך לחשוב בצורה מושכלת שהרי את מכירה את בעלך טוב ממני. רק אם את בטוחה שבאמת הוא עבר שינוי, תמשיכי לסייע לו.

נ.ב. - האם זה נוגע למקרה של הפונה בשם יאיר ששאל באותו נושא וכמעט באותן נסיבות?